חוק הירושה קובע כי עיזבונו של אדם יועבר לאחר מותו ליורשים שקבע בצוואתו, ואם לא הותיר אחריו צוואה, עיזבונו יועבר ליורשים על פי דין. אך האם ניתן לבצע עסקאות בירושה עתידית בטרם למותו של אדם?
ריכזנו עבורכם את כל המידע המקצועי שחשוב לדעת על ביצוע עסקאות בירושה, על ההבדלים בין ביצוע עסקאות בירושה עתידית לבין ביצוע עסקאות בעיזבון, ועל ההבדלים בין עסקאות מותרות בירושה לבין עסקאות אסורות בירושה.
הסכם בדבר ירושה
סעיף 8 לחוק הירושה התשכ"ה-1965 קובע שאדם לא יכול לערוך בחייו הסכם לפיו הוא מוותר על הירושה שלו:
"הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו בחייו של אותו אדם – בטלים."
חוק הירושה למעשה קובע איסור כללי על הסכם בדבר ירושה ועל ביצוע עסקאות בעיזבון שנותר לאדם לאחר מותו.
עסקאות אסורות בירושה עתידית
מטרת סעיף 8 לחוק הירושה היא למנוע נישול יורש עתידי מירושתו, ועל כן הפסיקה מפרשת את הסעיף בצמצום וממוקדת באיסור לנשל יורש עתידי. חשוב לציין שהסעיף תקף רק לעסקה בירושה עתידית והוא לא אוסר על עסקה בעיזבון לאחר מות המנוח.
ההבדל בין הסכם ירושה לבין הסכם עיזבון
הסכם ירושה עתידית הוא הסכם שנערך על ידי אדם בטרם למותו, בו הוא מתחייב להעביר את נכסיו לאחר מותו, שלא באמצעות צוואה. הסכם כזה הוא אסור בהתאם לסעיף 8 לחוק הירושה.
הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים לעומת זאת, הוא הסכם שנערך לאחר מות המנוח, בין היורשים בלבד, והוא מותר על פי החוק ומוסדר בסעיף 110 לחוק הירושה. הסכם חלוקת עיזבון הוא דרך טובה ומומלצת לקבוע כיצד הנכסים בעיזבון יחולקו באופן שיתאים לכלל היורשים, ואף לערוך תכנון מס שיטיב עם היורשים.
סעיף 8א לחוק הירושה
סעיף 8א לחוק הירושה מהווה חריג לאיסור לעשות הסכם בדבר ירושה של אדם בעודו בחיים. הסעיף מאפשר לבצע עסקה בירושה עתידית בין בני זוג, והוא מסדיר את התנאים לעריכת צוואה הדדית בין בני זוג.
המחוקק קבע במפורש בסעיף 8א(א) כי צוואות הדדיות נעשות תוך הסתמכות של בני הזוג, ונתן עדיפות לעקרון ההסכמי בין הצדדים על פני רצונו של המצווה. לפיכך קבע המחוקק בסעיף 8א(ב), דרכי ביטול צוואה ייחודיות לצוואה הדדית, שמטרתן לשמר את משמעות ההסכמות בין הצדדים.
חשוב לדעת שבסעיף 8א(ג) קבע המחוקק, שניתן להתנות על הוראות ביטול הצוואה הקבועות בחוק, ולהחיל הוראות אחרות בהתאם להסכמת הצדדים. אף על פי כן, המחוקק הוסיף וקבע הוראה שלא ניתן להתנות עליה, לפיה הוראה ששוללת לחלוטין את האפשרות לבטל צוואה בחיי שני בני הזוג, תבוטל.
עסקה לאחר פטירה ולפני החלוקה
ישנן מספר עסקאות בעיזבון שהחוק מתיר לערוך לאחר פטירתו של המנוח ולפני חלוקתו של העיזבון בין היורשים:
הסתלקות יורש מזכותו בעיזבון
יורש רשאי לוותר על זכותו בעיזבון. סעיף 6 לחוק הירושה קובע כי לאחר מות המנוח, וכל עוד העיזבון שלו לא חולק, רשאי יורש להסתלק מחלקו בעיזבון, כולו או מקצתו, או ממנה שהוא זכאי לה על פי צוואה, כולה או מקצתה. על היורש שמבקש להסתלק מהעיזבון, להודיע על כך בכתב לרשם לענייני משפחה או לבית המשפט לענייני משפחה, בהתאם לנסיבות העניין.
יחד עם זאת, הסתלקות יורש מזכותו בעיזבון כנגד תמורה, עשויה במקרים מסויימים להחשב כהסתלקות על תנאי, שהיא אסורה בהתאם לסעיף 6(ד) לחוק הירושה.
כמו כן, חשוב לדעת שלא כל בקשה להסתלקות יורש מזכותו בעיזבון מאושרת, ובית המשפט עשוי לסרב להסתלקות יורש מן העיזבון במקרים מסויימים. כך למשל כשההסתלקות נעשית בחוסר תום לב כדי להמנע מתשלום מס או מתשלום של חוב לנושים, בית המשפט עשוי שלא לקבל את ההסתלקות מן העיזבון.
עסקה להסתלקות יורש מזכותו בעיזבון עשויה להיות סבוכה ומורכבת וחשוב להכיר את התחום על בוריו בטרם מבקשים להסתלק מהעיזבון, בקשה שעלולה לעלות לכם בירושה כולה. עורך דין ירושה יסייע לכם בהליך הסתלקות מירושה וימנע מכם לעשות טעויות גורליות שיעלו לכם כסף רב.
עסקאות אחרות בזכות היורש
סעיף 7 לחוק הירושה קובע שלאחר מות המוריש וכל עוד העיזבון לא חולק, רשאי יורש לערוך עסקה בחלקו בעיזבון, כולו או חלק ממנו.
הסכם בין יורשים
סעיף 110 לחוק הירושה קובע כי היורשים רשאים, לאחר מות המוריש ולפני חלוקת העיזבון לערוך הסכם בין יורשים לגבי אופן חלוקת העיזבון ביניהם. העסקה לחלוקת העיזבון בין היורשים, תתאפשר גם אם החלוקה שונה מהחלוקה הקבועה בחוק הירושה, ואף אם החלוקה שונה מהחלוקה שקבע המנוח בצוואתו.
עסקה בעיזבון לאחר מות המוריש היא עסקה מותרת ומוסדרת בחוק, ובית המשפט אף נוטה לעודד הסכמים בין יורשים כדרך אידאלית להגיע לפשרות והסכמות ולהמנע מהתנגדות לצוואה שיכולה להמשך במשך שנים רבות ולעלות לכם כסף רב.
כמו כן, יתרון נוסף בהסכם בין יורשים הוא בהיבטי המס שלא חלים על עסקאות בעיזבון. כך במקרה של העברת נדל"ן מתוך העיזבון בין היורשים וכל עוד הפיצוי הכספי ליורשים האחרים לא מערב כספים זרים מחוץ לעיזבון, העסקה לא תחשב לעסקת מקרקעין, והיא תהיה פטורה ממס שבח ורכישה.
הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים עתידיים
החוק אינו אוסר על אדם שעשוי לקבל ירושה עתידית לעשות עסקה בזכותו העתידית. כלומר, יורשים עתידיים רשאים לערוך הסכמים לגבי ירושה עתידית, בטרם למות המנוח. יצויין שבניגוד להסכם עיזבון שנעשה בעיזבון קיים, הסכם חלוקת עיזבון בירושה עתידית הוא לא מובטח והוא מגלם בתוכו סיכון.
קיום הסכם ירושה עתידית כפוף לתנאי לפיו המנוח יוריש את הירושה. בפועל, העתיד לוט בערפל, ובמקרים רבים המנוח עשוי לכלות נכס מסויים ולא להוריש אותו, לא להוריש כלל לאחד היורשים, להוריש ליורשים אחרים שלא התחייבו בהסכם וכיוצ"ב. בסופו של דבר, ככל שהירושה לא תתקבל מאי אילו טעמים, קיום ההסכם עלול להיות מסוכל, ולא מומלץ להסתמך על כך מראש.
האם ניתן לרכוש ירושה עתידית?
אין איסור על עסקה לפיה אדם משלם תמורת צוואה עתידית של אדם או חלק ממנה, והצוואה אינה נפסלת בגין התשלום ששולם למצווה. המצווה עשוי לשנות את הצוואה לאחר מכן, בכל עת שיחפוץ עד למותו, והסיכון בכך הוא של רוכש הצוואה.
כמו כן אין גם איסור על רכישת חלק של יורש בירושה עתידית, והעסקה תחייב את היורש אם הוא יזכה בחלקו בירושה. יש לקחת בחשבון שהרוכש אינו יכול להסתמך על כך שהיורש יקבל בעתיד את הירושה, והמוריש עשוי לשנות במהלך חייו את מצבו הכלכלי, למכור נכסים, לשנות את צוואתו וכו', כך שהעסקה לא תוכל לצאת לפועל.
הלוואה על חשבון ירושה
אין איסור על מתן הלוואה על חשבון ירושה ליורש עתידי, וההלוואה תחייב את היורש אם הוא יזכה בחלקו בירושה. גם במקרה זה המלווה נוטל סיכון, ועליו לקחת בחשבון שהיורש עשוי שלא לזכות לחלק בירושה, ושהוא לא יקבל חזרה את הכספים שהלווה.
האם ניתן לתת מתנה מתוך עיזבון עתידי?
אסור להעניק מתנה שבפועל תועבר למקבל המתנה רק לאחר פטירת המנוח באמצעות הסכם מתנה. סעיף 8 (ב) לחוק הירושה קובע שניתן לתת מתנה מתוך עיזבון עתידי במטרה שתוקנה למקבל המתנה רק לאחר המוות, באמצעות צוואה בלבד.
יחד עם זאת, מותר להעניק מתנה שתועבר באופן מיידי, כאשר העסקה מסתיימת במהלך חיי המנוח או כשכוונתו הייתה להעביר את המתנה בעודו בחיים.
במקרים בהם העסקה אינה מסתיימת במהלך חיי המנוח, בית המשפט יבחן את כוונת המנוח: האם התכוון להעביר את המתנה בעודו בחיים אך נפטר במהלך העסקה, שאז ההתחייבות תהפוך לחוב של העיזבון; או שמא המנוח התכוון לצוות את המתנה לאחר מותו, שלא באמצעות צוואה, שאז המתנה תפסל.
האם סעיף אריכות ימים בחשבון הבנק הוא עסקה בירושה עתידית?
לא. בית המשפט קבע שסעיף אריכות ימים בחשבון הבנק, שנחתם בעוד המנוח בחיים, ומאפשר לשותף בחשבון להמשיך בפעילות שוטפת בחשבון הבנק לאחר פטירת המנוח, לא נחשב לעסקה אסורה בירושה עתידית.
עסקאות מותרות בירושה
בשורה התחתונה, המחוקק קבע בסעיף 8 לחוק הירושה, שלא ניתן לבצע עסקאות בירושה עתידית, במטרה ברורה למנוע נישול של יורש עתידי מחלקו בירושה. סעיף זה מפורש על ידי בית המשפט באופן מצומצם, ועסקאות רבות בירושה עתידית לא מוגדרות כעסקאות אסורות בירושה.
כמו כן, בניגוד לעסקאות בירושה עתידית, עסקאות בעיזבון, לאחר שהמוריש נפטר ובטרם לחלוקת העיזבון, אינן נאסרו בחוק הירושה, אלא הן עסקאות מותרות ואף מומלצות בנסיבות המתאימות.
האם ניתן להוריש בהסכם ממון?
הסכם ממון אינו יכול להכיל הוראות צוואה, ואינו מחליף צוואה. בעת אישור הסכם הממון, בית המשפט לרוב עומד על כך שהוראות צוואה בהסכם, אינן מחייבות ואין להן תוקף. כאמור חוק הירושה אוסר על קיום עסקאות בירושה, ולכן בני הזוג אינם יכולים לערוך המורה על חלוקת הירושה.
האם ניתן לערוך הסכם ממון על ירושה עתידית?
כן. עסקה בירושה עתידית, היא כאמור מותרת. חוק יחסי ממון קובע שירושה שמקבל אחד מבני הזוג אינה נחשבת לרכוש משותף, גם אם היא התקבלה במהלך הנישואין. אך בהסכם ממון בני זוג, רשאים להסכים שירושה עתידית שיקבל אחד מבני הזוג, תהייה לרכוש משותף של הצדדים.
האם ניתן למנות בן ממשיך שלא באמצעות צוואה?
בן ממשיך בנחלה הוא מי שימשיך להיות בעל הזכויות במשק חקלאי, לאחר מות ההורה שבידיו הזכויות במשק. על פי תקנות האגודות השיתופיות (חברות) התשל"ג-1973, בן ממשיך יכול להיות אדם אחד בלבד, וזאת במטרה שלא לפצל זכויות בנחלה.
ככלל בן ממשיך ימונה לרוב בצוואה המעניקה לבן הממשיך את הזכויות במשק. יחד עם זאת, ניתן למנות בן ממשיך גם במתנה עוד בחיי ההורה, מבלי שהדבר נחשב לעסקה אסורה בירושה.
לרוב נקבע בהסכם מינוי בן ממשיך במתנה, שהבן הממשיך יהיה בעל הזכויות במשק, וההורה ימשיך להתגורר במשק עד מותו, כך שהפרת התנאי, תהווה עילה לביטול המתנה.
בנוסף בהתאם לחוק המתנה, הורה יכול לבטל את ההתחייבות להעניק את המתנה בכל עת, אם הבן הממשיך נהג באופן מחפיר, או שיש הרעה משמעותית במצבו הכלכלי של ההורה.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר