עורך דין לענייני ירושה

עורך דין לענייני ירושה מתמחה בכל הקשור לירושות ולצוואות, קרי הטיפול בעזבונו של אדם (רכושו, כספו והנדל"ן שלו) לאחר מותו ואף לפני כן.

עורך דין לענייני ירושה מהווה סמכות בשאלות כמו כיצד לערוך צוואה, מה חשוב שיצוין בה, מי זכאי לרשת במקרים שבהם אין צוואה ועוד.

מתלבט אם לכתוב צוואה? רוצה לדעת האם אתה זכאי לרשת אדם? פנה לעורך דין לענייני ירושה

כמעט כל אדם, בישראל ובכלל, זכאי במהלך חייו לרשת אדם מסוים – בין אם מדובר בהורהו, בבן זוגו או בכל אדם אחר שקבע בצוואתו שהוא מעוניין להוריש לאותו אדם חלק מעזבונו או את כולו. בנוסף, כל אדם, ביום מן הימים, ילך לעולמו, ועליו לדעת מה יעלה בגורלו של עזבונו, לאחר מותו.

לכן, חשוב שכל אדם, במהלך חייו, ייעזר בשירותיו של עורך דין לענייני ירושה, שכן עקב נסיונו הרב יכול לדעת האם כדאי שאדם יערוך צוואה בטרם מותו או שאין צורך בכך, האם צוואה מסוימת מקפחת את אותו אדם, מתי אותו אדם זכאי לרשת אדם אחר שלא הותיר אחריו צוואה וכדומה.

ירושה וצוואה – מה ההבדל ביניהן?

כאמור, עורך דין לענייני ירושה מתמחה בכל הקשור לירושות ולצוואות. כדי להבין מה למעשה פירוש הדבר, יש לחדד את ההבדל בין ירושה לבין צוואה.

ירושה היא למעשה פעולת ההעברה של העיזבון של אדם לאחר מותו, ליורשיו על פי דין. יורשים על פי דין של אדם מחולקים לשלושה מעגלי קרבה:

1. מעגל קרבה ראשון: בן/בת הזוג, הילדים ושאר הצאצאים (נכדים, נינים) שהותיר אחריו המוריש
2. מעגל קרבה שני: ההורים, האחים והאחיות שהותיר אחריו המוריש
3. מעגל קרבה שלישי: סביו וסבתותיו של המוריש והצאצאים שלהם (הדודים ובני הדודים של המוריש).

אם למוריש קרובים ממעגל הקרבה הראשון, כל עזבונו מועבר אליהם לאחר מותו, אם אין למוריש קרובים כאלה – כל עזבונו מועבר לקרוביו ממעגל הקרבה השני, ואם אין למוריש גם קרובים כאלה – כל עזבונו מועבר לקרוביו ממעגל הקרבה השלישי. אם למוריש אין כל קרוב מכל מעגל קרבה, בסופו של דבר – עזבונו עובר למדינה.

ואולם, ישנם מצבים שבהם היורשים על פי דין אינם מקבלים את עזבונו של המוריש לאחר מותו, או שהם מקבלים את העיזבון אך לא באופן שבו הדין קובע. מצבים אלה קורים כאשר אדם בטרם מותו עורך צוואה, בה הוא קובע מיהם האנשים שיקבלו את עזבונו לאחר שילך לעולמו. אין כל הכרח שאנשים אלה יהיו היורשים על פי דין של אותו אדם.

עורך דין לענייני ירושה יכול לאפשר את שינוי חלוקת העיזבון

עיזבון יכול להיות מחולק באופן שונה ממה שנקבע, בין אם על פי דין ובין אם על פי צוואת המצווה. אחת הדרכים לכך נקראת "הסדר ירושה בין יורשים". מדובר בהסכם שמומלץ שייערך בכתב על ידי עורך דין לענייני ירושה. כל היורשים צריכים להסכים לחלוקה החדשה של העיזבון.

עורך דין לענייני ירושה צריך להדגיש בפני היורשים ולהקפיד על כך שההסדר ניתן לביצוע לפני מתן צו הירושה או צו קיום הצוואה, קרי בטרם קבלת העיזבון. אם ההסדר מבוצע לאחר מכן, דינו כדינו של כל הסכם בין בעלי רכוש והוא לא פטור ממס.

הדרך השנייה לשינוי חלוקת העיזבון נקראת "הסתלקות יורש מהעיזבון".

פירושה – ויתורו של יורש מסוים על קבלת כל חלקו בעיזבון, או חלק מחלקו. כדי לעשות כן, אותו יורש צריך להגיש לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט, לפני חלוקת העיזבון, תצהיר ולציין בו את פרטי הזהות שלו, את שיעור ההסתלקות שלו וכן לציין לטובת מי הוא הסתלק. כדי שהתצהיר יהיה תקף, הוא חייב להיות כתוב וחתום על ידי עורך דין לענייני ירושה. כלומר, ללא עורך דין לענייני ירושה, יורש לא יכול להסתלק מעיזבון, גם אם הוא וכל יתר היורשים מעוניינים שיעשה כן.

עורך דין לענייני ירושה יכול להוביל לפסילת צוואה בגין השפעה בלתי הוגנת

עורך דין לענייני ירושה יכול שלא רק לגרום לשינוי חלוקת עיזבון, אלא גם לפסילה מוחלטת של צוואה, אם למשל, מוכח שהיא נכתבה תחת השפעה בלתי הוגנת.

טענה להשפעה בלתי הוגנת יכולה להיטען על ידי כל אדם בעל זיקה כלשהי לצוואה. פירוש טענה זו הוא שהמצווה ערך את צוואתו כשהופעלו עליו איומים/לחצים כלשהם, הוא היה תחת רמייה וכדומה. כלומר, הצוואה לא משקפת את רצונו האמיתי של המצווה ולכן דינה להיפסל.

כדי שתהיה אפשרות שהצוואה אכן תיפסל, על המתנגד (שלרוב הוא יורש שחש שקיבל בצוואה חלק קטן מהחלק שהגיע לו בפועל) להגיש התנגדות לקיום הצוואה, בטרם ניתן צו קיום הצוואה.

במסגרת הגשת התנגדות לירושה, על המתנגד לצרף לבקשתו תצהיר מאומת בפני עורך דין לענייני ירושה התומך בעובדות ההתנגדות. ללא תצהיר זה, השאלה אם אכן לפסול את הצוואה או לא – כלל לא מגיעה לדיון.

בנוסף, כדי שהצוואה אכן תיפסל, המתנגד צריך להוכיח שהמצווה לא היה עצמאי מבחינה מנטלית וגופנית כשערך את צוואתו, שבין המצווה לבין יורש אחר, שנהנה מחלק גדול יותר בעיזבון (להלן: "הנהנה"), התקיימו תנאי תלות וסיוע מקיף למדי, שבימיו האחרונים לא היה קשר בין המצווה לבין אנשים אחרים שאינם הנהנה, וכן שהנהנה היה מעורב למדי בעריכת הצוואה.

עורך דין לענייני ירושה יודע, עקב נסיונו הרב, מה צריך המתנגד לעשות כדי להוכיח שארבעת התנאים הנ"ל מתקיימים, ובכך להוביל לפסילתה של הצוואה.

מומלץ להיעזר בעורך דין לענייני ירושה גם כשאין חובה כזו

לא בכל מקרה הקשור לירושה או לצוואה, חובה להיעזר בעורך דין לענייני ירושה. אחת מהדוגמאות לכך היא צוואה בכתב יד.

כשמה כן היא, מדובר בצוואה שנכתבת בכתב ידו של המצווה. כל אדם באשר הוא יכול לערוך צוואה שכזו, ללא תשלום כלשהו וללא צורך בעדים, ואף כאמור ללא צורך בעורך דין לענייני ירושה.

בנוסף, אין כל איסור בחוק על שינוי כלשהו של צוואה בכתב יד. ואולם, מכיוון שצוואה בכתב יד ניתנת לניסוח באופן עצמאי לחלוטין – שינוי בה יכול שלא לתת מענה על השאלה מה המצווה רצה להביע לנוכח השינוי.

לכן, מומלץ בכל זאת להיעזר בעורך דין לענייני ירושה, על מנת לערוך צוואה בנוכחות עדים, למען הבטחת מימוש רצונו של המצווה. דוגמא זו מלמדת שגם כשאין חובה להיעזר בעורך דין לענייני ירושה, חשוב מאוד, בכל זאת, לעשות כן.

לסיכום, אל תוותרו על התייעצות עם עורך דין לענייני ירושה

ראשית, כל אדם משמש במהלך חייו כמוריש, או לכל הפחות כיורש, וכדי לדעת האם כדאי שיערוך צוואה לפני מותו, האם ניתן לפסול צוואה מסוימת בטענה לקיפוח, באילו מקרים הוא זכאי לרשת אדם מסוים וכדומה, עליו להיעזר בעורך דין לענייני ירושה.

ירושה היא העברת העיזבון של אדם, לאחר מותו, ליורשיו על פי דין, ממעגל קרבה ראשון, שני או שלישי, או למדינה. אם אדם עורך בחייו צוואה, לאחר מותו עזבונו עובר לאותם אנשים שקבע האדם בצוואתו. ואולם, בשני המקרים, יכול עורך דין לענייני ירושה לאפשר את שינוי חלוקת העיזבון, בין אם באמצעות הסדר ירושה בין יורשים ובין אם באמצעות הסתלקות יורש מהיעזבון.

בנוסף לשינוי חלוקת העיזבון, יכול עורך דין לענייני ירושה להוביל לפסילה מוחלטת של צוואה, אם מוכח, למשל, שהיא נכתבה תחת השפעה בלתי הוגנת. המגיש בקשה להתנגדות לצוואה חייב לצרף לבקשתו תצהיר מאומת בפני עורך דין לענייני ירושה, וכן עליו להיעזר בעורך דין לענייני ירושה על מנת להגביר את הסיכויים לפסילת הצוואה.

בנוסף, גם במקרים שבהם אין חובה להיעזר בעורך דין לענייני ירושה, מומלץ לעשות כן, למשל במקרים של צוואה בכתב יד.

האם עו"ד לירושה יכול להגיש ערעור על פס"ד בענייני ירושה?

התשובה לכך חיובית. ערעור על פס"ד בענייני ירושה מהווה למעשה ניסיון לשנות פסק דין שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה, בנושאי דיני ירושה, התנגדות לצוואה, ביטול צוואה על ידי בית משפט, ביטול הסכם מתנה, ביטול התחייבות למתנה או זהות אפוטרופוס. הערכאה השיפוטית שבה מתקיימים הליכי ערעור על פסקי דין בענייני ירושה היא בית המשפט המחוזי.

חשוב לציין שהאפשרות להגיש ערעור על פס"ד בענייני ירושה, לא קיימת בכל מקרה. יש להפקיד בקופת בית המשפט ערובה להבטחת הוצאותיהם של המשיבים (אלא אם כן בית המשפט פטר את המערערים מכך).

כמו כן, את הערעור יש להגיש, לכל המאוחר, 45 ימים לאחר שפסק הדין הגיע לידי עורך הדין או לידי בעל הדין עצמו. כמו כן, חשוב לדעת שבעלי דין וכן עדים, לא נחקרים במסגרת הליך ערעור, ולכן, אם במסגרת הערעור מועלות טענות בדבר אי אמינותו ו/או אי מהימנותו של מי מבעלי הדין לפי התרשמותו של שופט בית המשפט לענייני משפחה, צפוי בית המשפט המחוזי לדחות טענות אלה.

כיצד נכון לבחור עו"ד לענייני ירושה?

ישנם מספר קריטריונים חשובים שלא כדאי להתפשר עליהם בבחירת עו"ד לענייני ירושה:

1. זמינות: כמעט כל פנייה לעו"ד נעשית עקב צורך ו/או רצון לפתור בעיה כלשהי מהר ככל הניתן. משפט זה תקף במיוחד כשמדובר בענייני ירושה, שכן לרוב מספר היורשים עומד על יותר מאדם אחד, ולאיש מהיורשים אין כל עניין שהטיפול בדבר הירושה שהם אמורים לקבל יימשך מעבר לצורך. עקב כך, זמינותו של עוה"ד לענייני ירושה – חשובה ביותר. כך היורש/ים יוכל/ו לקבל ממנו עדכונים שוטפים בכל הקשור לטיפול בפנייתם. כמו כן, זמינותו של עוה"ד תמנע ביצוע כפול של פעולות או אי-ביצוע פעולות חשובות, וכן תהפוך את זמן הטיפול בפנייה לקצר באופן יחסי, מה שיכול לחסוך ללקוחות לא מעט כסף.
2. התמחות בענייני ירושה בלבד: חשוב לוודא שעורך הדין מתמחה רק בענייני ירושה, שכן אם הוא מתמחה בתחומים משפטיים נוספים, ייתכן שהידע שלו בתחום הירושה (וכן בכל שאר התחומים שבהם הוא מתמחה) הוא כללי מדי ולא מספיק רחב.
3. כימיה בין עורך הדין לבין הלקוח: אמנם עורך הדין אינו חברו של הלקוח, והקשר בין השניים הוא מקצועי בלבד, אך כשמדובר בענייני ירושה, ובכלל בענייני משפחה, לעתים קרובות על הלקוח לשתף את עורך דינו גם בעניינים פחות נעימים מחייו הפרטיים, וחשוב שהוא ירגיש בנוח לעשות כן.

בנוסף לכל אלה, חשוב להשיג המלצות מלקוחות עבר של עורך הדין, וכן לוודא ששכר הטרחה שהוא דורש אינו מופרז.

איך עו"ד ירושה ימליץ לממש צוואה ומתי הוא ימליץ להתנגד לה?

עו"ד ירושה ימליץ להתנגד לצוואה אם הוא יאמין שניתן להוכיח שהיא מקפחת את היורש שאותו הוא מייצג, ו/או את קיומם של ארבעה מבחנים מצטברים (מבחני השפעה בלתי הוגנת):

1. המצווה לא היה עצמאי מבחינה גופנית ומנטלית בעת עריכת הצוואה
2. היחסים בין המצווה לבין היורש שקיבל חלק גדול יותר מהעיזבון (להלן: "הנהנה") היו יחסי תלות וסיוע. ככל שהסיוע היה משמעותי יותר, קיים סיכוי גדול יותר שייקבע שהמצווה ערך את הצוואה כשהיה תחת השפעה בלתי הוגנת
3. בעיקר באחרית ימיו, הקשר בין המצווה לבין יורשיו מלבד הנהנה, וכן הקשר בין המצווה לבין כל אדם אחר בכלל – נותקו
4. מעורבות הנהנה בעריכת הצוואה הייתה משמעותית (לדוגמא, קישר בין המצווה לבין עורך הדין שסייע לו בעריכת הצוואה)

יש לציין, שניתן "להעביר" את נטל ההוכחה לשאר היורשים, שלא מתנגדים לצוואה. אז, עליהם להוכיח שלמרות טענותיו של המתנגד לצוואה, היא דווקא משקפת את הרצון האמיתי של המצווה. הדבר נפוץ בעיקר כאשר הצוואה מכילה פגמים צורניים (כמו אי חתימה של המצווה ו/או של העדים עליה). בהיעדר חשד לקיפוח היורש, או להשפעה בלתי הוגנת, צפוי עו"ד ירושה לממש את הצוואה.

מה הטענות שיש לטעון במסגרת של התנגדות לירושה?

הטענות שנטענות ברוב מקרי ההתנגדות לירושה הן:

• קיום צוואה שלא הוגשה לקיום, או שבכוונה הוסתרה (בדרך כלל על ידי אחד מהיורשים על פי דין) מפני הרשם לענייני ירושה
• ניסיון ל"השמטת" אחד היורשים על פי דין מהבקשה למתן צו ירושה, מה שיגרום לכך שכל אחד משאר היורשים יקבל חלק גדול יותר מהעיזבון ממה שמגיע לו
• אחד היורשים הסתלק מהירושה אך בכל זאת הוגשה בקשה לצו ירושה שמתעלמת מכך, מה שיגרום לכך שבהינתן צו ירושה – כל אחד משאר היורשים יקבל חלק קטן יותר מהעיזבון ממה שמגיע לו.

חשוב להדגיש שהתנגדות לירושה יכולה להיות מוגשת רק על ידי יורש/ת של המנוח/ה על פי חוק הירושה.

כלומר, על ידי מי שיש לו/לה עניין כלכלי ישיר בתוצאות צו הירושה. יש להגיש את ההתנגדות לרשם לענייני ירושה, ולא ניתן לעשות כן בטרם משולמת אגרה. בעת הגשת ההתנגדות, על המתנגד לציין את:

• שמו ומספר תעודת הזהות שלו
• שמות שאר היורשים ומספרי תעודות הזהות שלהם
• שם המוריש
• אישור תשלום אגרה
• הנימוקים להתנגדות לצו הירושה ולצרף מסמכים שתומכים בהתנגדות
• תצהיר לתמיכה בעובדות הנטענות באשר להתנגדות
• ייפוי כוח (אם הליך ההתנגדות לצו הירושה מלווה בייצוג על ידי עורך דין).