הצלחה: המנוח הוריש את כל רכושו למטפלת המסורה. הצוואה אושרה!

תקציר:

אדם ללא אישה וללא ילדים, ערך צוואה לטובת המטפלת שלו, והעניק לה את כל רכושו. אחייניו, התנגדו לקיום הצוואה, וטענו כי המטפלת ניצלה את התלות של דודם בה, וכי היא השפיעה עליו באופן בלתי הוגן, כך שיערוך צוואה לטובתה.

בית המשפט קיבל את עמדתנו שהצוואה שנערכה שיקפה את רצונו האחרון של המנוח להכיר תודה למטפלת המסורה, שליוותה אותו ואת אשתו המנוחה, במשך קרוב לשני עשורים, ואישר את הצוואה.

רקע:

אישה שהחלה לעבוד אצל בני זוג ללא ילדים, בעבודות משק הבית, הפכה לחברה קרובה מאוד של בני הזוג. היא נהגה לבלות איתם, יחד עם משפחתה. הם נהגו להיפגש לארוחות, הם חגגו יחד את החגים, והם אף נסעו לחופשות משותפות בבתי מלון, במשך השנים.

לאחר כעשור נפטרה בת הזוג, ומעט לאחר פטירתה, בן הזוג שנותר בחיים נזקק לעזרת מטפלת סיעודית. האישה שעבדה במשק הבית, החלה לטפל בבן הזוג שנותר בחיים באופן קבוע, במשך מספר שעות ביום. היא ליוותה אותו לטיפולים רפואיים, לקופות חולים לבתי חולים וכיוצ"ב.

במקביל, מעט לאחר מות אשתו, בן הזוג שנותר בחיים ללא ילדים וללא אישה, ערך צוואה. בצוואתו הוריש את כל רכושו למטפלת המסורה שסעדה אותו, והייתה חברה קרובה שלו ושל אשתו במשך כעשרים שנה.

אחייניו של המנוח, ואחייניו של אשתו שנפטרה, לא קיבלו את הצוואה שהדירה אותם, והתנגדו לקיים אותה. המטפלת המסורה, פנתה אלינו מיד לקבל ייצוג משפטי, וביקשה לקיים את צוואתו האחרונה של המנוח.

האתגרים עמם התמודדנו בתיק זה:

כאשר אדם מוריש את כל רכושו לאדם שאינו קרוב משפחתו, במיוחד כאשר התקיים קשר תלות בין היורש למנוח, עולה מיד החשד כי הופעלה השפעה בלתי הוגנת על המנוח, חשד אותו נאלצנו להפריך.

במקרה זה בני משפחתו של המנוח טענו כי המנוח שהיה אדם מבוגר בעת החתימה על צוואתו, לא היה כשיר לערוך צוואה, וכי הוא היה תלוי במטפלת שהשפיעה עליו. נדרשנו להוכיח שעל אף שהמנוח היה תלוי במטפלת, המטפלת לא פעלה באופן פסול ולא השפיעה עליו באופן בלתי הוגן.

ההישגים שלנו:

1. הוכחנו שהמטפלת הייתה מסורה ועשתה את עבודתה בנאמנות, משך קרוב לעשרים שנה.
2. הוכחנו שהמטפלת פעלה במסירות מתוך הקשר שנוצר בינה לבין המנוח ואשתו המנוחה, קשר חם ומשפחתי.
3. הוכחנו שהמנוח היה עצמאי וניהל את ענייניו הכלכליים בעצמו.
4. הוכחנו שהמנוח פנה לערוך את הצוואה מרצונו החופשי, וכשהוא כשיר לערוך אותה.
5. הפרכנו את עמדת אחייניו של המנוח שהשפעת המטפלת על המנוח לא הייתה הוגנת.
6. בית המשפט קיבל את עמדתנו שהצוואה משקפת את רצונו האחרון והאמיתי של המנוח להכיר תודה למטפלת, על המסירות בה טיפלה בו.
7. משמעות ההחלטה היא שהמטפלת המסורה, שסעדה את המנוח וטיפלה בו במסירות אין קץ, במשך כעשרים שנה, תזכה בכל רכושו של המנוח.