פרשנות צוואה (מדריך משפטי)

בתלמוד הבבלי נאמר כי "מצווה לקיים את דברי המת". עקרון זה הפך לעקרון על בדיני הירושה בישראל, ולעקרון המנחה את פרשנות הצוואה, כחלק מחובת מערכת המשפט לשמור על כבוד האדם, גם לאחר מותו.

כיצד מפרשים צוואה? מה הוא אומד דעתו של המצווה? מה ניתן ללמוד מתוכן הצוואה על פרשנות הצוואה? כיצד ינהג בית המשפט כשיש שני פירושים לאותה צוואה? והאם ניתן לתקן טעות בצוואה, באמצעות פרשנות?

צוואה מפרשים לפי אומד דעתו של המצווה

מה קובע סעיף 54 לחוק הירושה?

סעיף 54 לחוק הירושה התשכ"ה-1965 קובע כיצד יש לפרש צוואה. על פי הסעיף, צוואה תפורש על פי אומד דעתו של המצווה, כמו שהיא משתמעת מהצוואה. ואם אומד דעת המצווה לא משתמעת מתוך הצוואה, כפי שהיא נלמדת מתוך הנסיבות.

מהו אומד דעתו של המצווה?

אומד הדעת של המצווה הוא רצונו וכוונתו של המצווה, בשעת עריכת הצוואה. על מנת להבין את אומד דעתו של המצווה, בית המשפט יבחן את לשון הצוואה ותוכנה כפי המשתמע מהצוואה, ויבחן את הנסיבות השונות בעת עריכת הצוואה.

אילו נסיבות יכולות להעיד על אומד דעת המצווה?

הנסיבות היכולות להעיד על אומד דעת המצווה יכולות להיות רבות. כך למשל יכולות להעיד על אומד דעת המצווה: צוואות ישנות שערך, טיוטות צוואה קודמות, הקלטות ישנות של המצווה, התכתבויות של המצווה עם היורשים, עדות עורך הדין שערך את הצוואה, עדויות של עדים שאין להם עניין בצוואה וכו'.

פרשנות שנלמדת מתוכן הצוואה

כאשר הוראות בצוואה אינן ברורות, יש לנסות לפרש אותן בהתאם לתוכן הצוואה כולה.

כך למשל, אם הצוואה מלמדת על כך שהמצווה בחר להוריש את רכושו בין ילדיו באופן שווה, ונמנע מלתת זכות יתרה לאחד מהילדים, הפירוש המועדף להוראת צוואה שאינה ברורה, יהיה ברוח תוכן הצוואה המחלק את הרכוש בין הילדים באופן שווה.

לעומת זאת אם הצוואה מלמדת על כך שהמצווה בחר להעדיף את אחד מילדיו על פני השאר, פרשנות הצוואה תהיה ככל הנראה לטובת אותו הילד, אלא בנסיבות שיעידו אחרת.

מה קורה כשישנם פירושים שונים אפשריים לצוואה?

כאשר ישנם פירושים שונים אפשריים לצוואה, בית המשפט יעדיף פירוש הנלמד באופן ברור וישיר מלשון הצוואה, על פני פירוש שנלמד מתוך כלל הנסיבות.

כמו כן, מטרת הצוואה ופרשנות הצוואה, היא הגשמת רצון המת. דיני הירושה בישראל מגנים על רצונו של המצווה, ועל זכותו לצוות בצוואה, ואף כשמדובר בהוראות צוואה מקפחות או אכזריות. לפיכך, בית המשפט יעדיף פירוש המקיים את הצוואה והוראות בה, על פני פירוש המבטל סעיפים מהצוואה או את הצוואה כולה.

פרשנות צוואה לצורך תיקון טעות בצוואה

תיקון טעות מהותית

כאשר מצווה נתן הוראה בצוואתו מחמת טעות, בית המשפט רשאי לתקן את הצוואה, אם הוכח כי מדובר בטעות. תיקון הטעות יתבצע רק אם ניתן לקבוע באופן ברור וחד משמעי מה התכוון המצווה להורות בצוואה, ללא הטעות. אם לא ניתן לקבוע מה התכוון המצווה, בית המשפט יורה על ביטול הוראת הצוואה.

בית המשפט יפרש את כוונת המצווה, לפי אומד דעת המצווה, כפי שהיא משתמעת מהצוואה. אם כוונת המצווה, אינה משתמעת מהצוואה, בית המשפט יפרש אותה בהתאם לנסיבות, רק אם ניתן לקבוע זאת באופן ברור וחד משמעי, ויתקן את הטעות בהתאם.

תיקון טעות סופר

טעות סופר, היא טעות רישום, בעיקר בתיאור של אדם או נכס, בחשבון, במספר, בתאריך וכיוצ"ב. כאשר נפלה בצוואה טעות סופר, והוכח כי מדובר בטעות סופר, תיקון הטעות יתאפשר אם ניתן לקבוע בבירור את כוונתו האמיתית של המצווה.

כיבוד רצון המצווה באמצעות פרשנות צוואה

בשורה התחתונה, צוואה תפורש על פי רצון המצווה, בהתאם לכלל "מצווה לקיים את דברי המת".

לאור כך שאדם שנפטר כבר לא מסוגל להביע את עמדתו ולהגיד בבירור את רצונו, בית המשפט יידרש לנסות להבין את כוונתו הכנה ורצונו האמיתי של המת, באמצעות פרשנות לשון הצוואה. בהעדר לשון צוואה ברורה, יפרש בית המשפט את רצונו האמיתי בהתבסס על הנסיבות הכוללות בהן נערכה הצוואה.

באמצעות פרשנות הצוואה, בית המשפט ינסה לברר את רצונו האמיתי של המצווה, ולכבד את רצונו, גם במקרים בהן הוראות הצוואה אינן ברורות דיין.