מה חשוב לדעת על פרנטלות בדיני ירושה

אם אדם הולך לעולמו מבלי שכתב צוואה, עזבונו (הנדל"ן, הכספים והרכוש שלו) מועבר ליורשיו על פי דין. השיטה שלפיה נקבע מי הם היורשים על פי דין של אותו אדם, ואיך עזבונו מחולק בין אותם יורשים, נקראת שיטת הפרנטלות.

מיהם אותם "יורשים על פי דין" לפי שיטת הפרנטלות?

לפי שיטת הפרנטלות, המעוגנת בסעיף 10 לחוק הירושה, יורשים על פי דין מחולקים ל-3 פרנטלות:

פרנטלה ראשונה: בן/בת זוגו של המוריש, הילדים שלו ושאר צאצאיו (נכדיו, ניניו וכו').
פרנטלה שנייה: ההורים, האחים והאחיות של המוריש.
פרנטלה שלישית: הסבים והסבתות של המוריש, והצאצאים שלהם (הדודים ובני הדודים של המוריש).

איך מחולק עיזבון לפי שיטת הפרנטלות?

כאמור, יורשים על פי דין מחולקים ל-3 פרנטלות, ולכן נשאלת השאלה מי מקבל איזה חלק מהעיזבון, ומתי.

אם המוריש מותיר אחריו קרובים מהפרנטלה הראשונה – כל עזבונו מועבר להם. אם המוריש לא מותיר אחריו קרובים מהפרנטלה הראשונה – כל עזבונו מועבר לקרוביו מהפרנטלה השנייה, ואם המוריש לא הותיר אחריו גם כאלה – כל עזבונו מועבר לקרוביו מהפרנטלה השלישית.

העיזבון מחולק באופן שווה בין חברי הפרנטלה הרלוונטית. כלומר, אם המוריש הותיר אחריו בן/בת זוג וילדים – בן/בת הזוג מקבל/ת חצי מהעיזבון, וילדי המוריש מקבלים את החצי השני, והוא מחולק באופן שווה ביניהם. הרכבים והמיטלטלין שבבעלותו של המוריש, מועברים לבן זוגו. הדבר רלוונטי לא רק לבני זוג נשואים, אלא גם לידועים בציבור, אם הם קיימו משק בית משותף וכשהמוריש הלך לעולמו, לא הוא ולא הידוע/ה בציבור שלו היה נשוי לאדם אחר.

אם המוריש לא מותיר אחריו ילדים אך כן מותיר אחריו בן זוג – חצי מהעיזבון מועבר לאחרון, והחצי השני מחולק, באופן שווה, בין הוריו של המוריש לבין האחים או האחיות שלו.

אם המוריש מותיר אחריו בן זוג אך לא ילדים או הורים – 2/3 מהעיזבון מקבל בן הזוג, ואחיו של המוריש מקבלים את השליש הנוסף, והוא מחולק ביניהם באופן שווה.

אם למוריש היה ילד שהלך לעולמו לפניו, החלק מהעיזבון שאותו הוא היה אמור לקבל, מחולק באופן שווה בין הילדים של אותו הילד (קרי, הנכדים של המוריש), ואם לאותו ילד אין ילדים – אותו החלק מחולק בין האחים שלו (קרי, הילדים הנוספים של המוריש).

אם למוריש אין שום קרוב משפחה משום פרנטלה, העיזבון שלו מועבר, למשך מספר שנים, לניהולו של האפוטרופוס הכללי, כדי שאם יתגלו יורשים של אותו מוריש – הם יוכלו לקבל את העיזבון. כשתם הזמן הקבוע בחוק, מועבר העיזבון לידי המדינה.

מהם היתרון והחיסרון בשיטת הפרנטלות?

לשיטת הפרנטלות יתרון משמעותי והוא שההתנגדות לה היא כמעט בלתי אפשרית, וכדי לקבל את העיזבון, כל שעל היורשים לעשות – אפילו שבועות ספורים בלבד לאחר מות המוריש – הוא להגיש בקשה לצו ירושה.

עם זאת, לשיטת הפרנטלות יש גם חיסרון מסוים: בשיטת הפרנטלות, המוריש למעשה לא קובע למי יחולק עזבונו לאחר מותו, אף על פי שיכול היה לעשות כן לו היה כותב צוואה. מכאן, שניתן לראות בשיטת הפרנטלות מעין חוסר התחשבות של המוריש בגורמים שאולי היה ראוי שיקבלו חלק מעזבונו (למשל, עמותות שסייעו לו).

האם עיזבון יכול להיות מחולק שלא לפי שיטת הפרנטלות?

גם במקרים שבהם המוריש לא מותיר אחריו צוואה, ועזבונו אמור להיות מחולק לפי שיטת הפרנטלות – יכולים יורשיו לשנות את חלוקת העיזבון ביניהם.

ניתן לעשות זאת, למשל, באמצעות "הסכם חלוקת עיזבון". הסכם זה יכול להיערך בכתב (ואם מדובר בנכסי מקרקעין, הוא חייב להיערך בכתב), ומומלץ שמי שיערוך אותו יהיה עורך דין ירושה או צוואות. כל היורשים צריכים להסכים לחלוקה החדשה, והיא יכולה להיעשות רק בינם לבין עצמם.

ההסכם ניתן לביצוע רק לפני שהיורשים מקבלים את צו הירושה ואת העיזבון, אחרת – ההסכם ייחשב כמו כל הסכם בין בעלי רכוש, ולא יחול עליו פטור ממס. להסכם יתרון מרכזי והוא שהוא מונע מתחים וויכוחים בין היורשים, שכן אם מוסכם שנכס מסוים יועבר ליורש מסוים – היורש לא צריך את אישורם של שאר היורשים כדי לבצע כל פעולה שהיא בנכס.

לסיכום, במקרים שבהם אדם לא הותיר אחריו צוואה, עזבונו מחולק ליורשיו על פי דין, לפי שיטת הפרנטלות. ישנן 3 פרנטלות: בן/בת זוגו של המוריש, ילדיו ושאר הצאצאים שלו (פרנטלה ראשונה), ההורים, האחים והאחיות של המוריש (פרנטלה שנייה), והסבים והסבתות של המוריש וצאצאיהם (פרנטלה שלישית).

כל עזבונו של המוריש מועבר לקרוביו מהפרנטלה הראשונה, ואם לא קיימים כאלה – לקרוביו מהפרנטלה השנייה, ואם לא קיימים גם כאלה – לקרוביו מהפרנטלה השלישית. העיזבון מחולק באופן שווה בין חברי הפרנטלה הרלוונטית, ואם למוריש אין אף קרוב מאף אחת מהפרנטלות – בסופו של דבר, עזבונו עובר למדינה.

היתרון בשיטת הפרנטלות הוא שכמעט ולא ניתן להתנגד לה, וכדי לקבל את העיזבון – היורשים צריכים רק להגיש בקשה לצו ירושה. החיסרון בשיטה זו הוא שניתן לראות בה מעין חוסר התחשבות מצד המוריש בגורמים שייתכן והיה ראוי שיתגמל אותם בחלק מעזבונו.

בנוסף, יש לציין שלמרות שיטת הפרנטלות, יורשים יכולים לשנות את חלוקת העיזבון ביניהם, באמצעות "הסכם חלוקת עיזבון", הדורש את הסכמתם של כל היורשים לחלוקה החדשה, שלא יכולה לכלול אנשים שאינם יורשיו של המוריש לפי שיטת הפרנטלות.