גר בנפרד מאשתו, טס לחו"ל כשהיא על ערש דויי, וזכה במחצית מירושתה

בית המשפט לענייני משפחה בחיפה פסק שבעלה של אישה שנפטרה ממחלת הסרטן, זכאי למחצית מירושתה, על אף שהוא גר בנפרד ממנה במשך 7 שנים.

השופטת הילה גורביץ' עובדיה קבעה שאין מקום בדיני הירושה לבירור טיב מערכת היחסים בין בני זוג. השופטת התרשמה שבני הזוג היו נשואים בשעת מותה של המנוחה, ושלמרות שהבעל היה מגיע לבקר אותה בתדירות נמוכה, ברור לכל שהם היו נשואים, ולכן הוא זכאי לירושת אשתו המנוחה.

בני הזוג היו נשואים משך 23 שנים ונאלצו לגור בנפרד במשך 7 שנים בשל מחלתה הקשה של המנוחה

המנוחה נפטרה לאחר שנים שנאבקה במחלת הסרטן, והתירה אחריה את בעלה, אמה ואחיה. בני הזוג היו מצויים בקשיים כלכליים, וכשמחלתה של האישה התגלתה היא נסעה באוטובוסים הלוך ושוב לצורך הטיפולים הרפואיים עד שהמנוחה עזבה להתגורר בבית האם וקיבלה טיפולים בבית החולים הסמוך.

לאחר מותה של המנוחה הגישה אמה בקשה לצו ירושה והשמיטה את הבעל מהבקשה. לטענתה, המנוחה עזבה את הבעל 7 שנים בטרם למותה, ומאז הם היו פרודים ולא התנהל ביניהם כמעט קשר, מלבד פעמים ספורות בהן הגיע הבעל לבקר אותה.

הבעל טען שהם היו נשואים משך 23 שנים עד למותה המצער, והם לא נפרדו מעולם. לאחר שהמנוחה חלתה, לצערם הם נאלצו לקבל החלטה משותפת, בעצת האם ולטובת המנוחה, להעביר את הטיפול במנוחה לבית החולים הקרוב לבית האם, רחוק מהבעל. בני הזוג המשיכו לקיים שיחות טלפון כל יום, הבעל הגיע לבקר אותה כל שבוע, ליווה אותה בטיפולים, הסדיר עבורה קצבאות, שילם עבורה ביטוחים, טלפון, תרופות ועוד, והם אף נסעו יחד לנופשים.

אכזבת האם מהתנהלות הבעל אינה מעידה על כך שבני הזוג נפרדו

בית המשפט לענייני משפחה בחיפה קיבל את טענות הבעל, קבע שאין מקום בדיני הירושה לשאלות של אשמה ולבירור טיב מערכת היחסים בין בני הזוג, אלא לבירור הסטטוס הפורמאלי – כל עוד מדובר בבני זוג, בן הזוג יורש את המנוח.

השופטת התרשמה שאמנם תדירות הביקורים של הבעל הייתה נמוכה, אך הבעל האמין שהפרדת המגורים היא לטובת המנוחה. הבעל היה אדם קשה יום שהתפרנס מעבודתו כטבח במקום מגוריו, וחשש לאבד את מקור פרנסתו במקום מגורים חדש סמוך למנוחה, ובהמשך התאשפז בעצמו למשך תקופה בבית חולים, מה שגרם לו להמעיט בביקורים בשנתיים האחרונות לחיי המנוחה.

השופטת קבעה שאכזבת האם מהתנהלות הבעל שלא היה בקשר הדוק וצמוד יותר עם המנוחה בשעותיה הקשות, ואף בחר לנסוע לחו"ל במקום ליטול על עצמו חלק משמעותי יותר בטיפול במנוחה, אינה משנה את חלקו של הבעל בירושת המנוחה. דווקא ציפיותיה של האם מהבעל שיטול חלק בטיפול במנוחה, מעידים כאלף עדים על כך שגם האם ראתה בהם כזוג נשוי ולא כזוג פרוד.

לבסוף קבעה השופטת שמדובר בזוג שהיה נשוי בשעת מותה של המנוחה, ופסקה שהבעל זכאי למחצית הירושה והאם זכאית למחצית הירושה.

בית המשפט לא מברר את טיב מערכת היחסים בין בני הזוג לצורך חלוקת הירושה

המסקנה המתבקשת מהמקרה שלפנינו היא שאדם שמבקש שבן הזוג הנשוי לו, לא ירש את רכושו, חייב לערוך צוואה. חוק הירושה קובע שבני זוג יורשים זה את זה, ובית המשפט לא בוחן את טיב היחסים בין בני הזוג, אלא את הסטטוס הפורמאלי שלהם.

קשה מאוד להוכיח שזוג נשוי אינו זוג, וכך זכה בעל שגר בנפרד מאשתו וטס לחו"ל כשהיא על ערש דווי, במחצית מירושתה.

לקריאת פסק הדין המלא ראו 61338-07-19