קיום צוואה חרף פגמים צורניים או חוסרים

אנשים רבים פונים לערוך צוואה במטרה להורות כיצד לחלק את רכושם לאחר מותם. עקרון העל בדיני הירושה הוא כיבוד רצון המת, וככלל בית המשפט יעדיף את קיום הצוואה על פסילתה. אך ישנם מקרים בהם נופלים פגמים בעת עריכת הצוואה שעשויים להוביל לפסילתה.

אם בידיכם צוואה שנפלו בה פגמים או שחסרים בה מרכיבים, חשוב שתדעו מה הם הפגמים שיובילו את בית המשפט לפסול את הצוואה, ובאילו מקרים בית המשפט יבחן את קיום הצוואה חרף הפגמים שנפלו בה.

סעיף 25 לחוק הירושה: קיום צוואה על אף פגם או חסר בצורתה

סעיף 25 לחוק הירושה התשכ"ה-1965 קובע כי בית המשפט רשאי בהחלטה מנומקת לקיים צוואה גם אם נפל בה פגם או חסר בצורה, אם נוכח כי הצוואה משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה ומרכיבי הצוואה היסודיים התקיימו.

פגמים בצוואה שאין אפשרות להכשיר

על אף שסעיף 25 מתיר לבית המשפט לקיים צוואה פגומה, נקבע בו סייג לפיו לא ניתן לקיים צוואה שהתקיימו פגמים במרכיבי היסוד שלה, כפי שיפורטו להלן:

צוואה בכתב יד

הצוואה כולה נכתבה בכתב ידו של המצווה.

במקרים בהם הצוואה הוקלדה בחלקה, או שלא ניתן להוכיח כי המצווה הוא זה שכתב את הצוואה, לא ניתן יהיה להכשיר את הצוואה. חשוב לדעת כי כוחה הראייתי של צוואה בכתב יד הוא נמוך יותר ונטל הראייה להוכיח כי המנוח כתב את הצוואה הוא על המבקש לקיים צוואה בכתב יד.

צוואה בעדים

הצוואה בכתב והמצווה הביאה בפני שני עדים.

צוואה בעדים חייבת להיות בכתב, וללא דרישת הכתב לא ניתן לקיים את צוואה מסוג זה. כמו כן נדרשים שני עדים במעמד הצוואה, שבליתם לא ניתן לקיים את הצוואה. כך צוואה שלא נכתבה תפסל, כמו כן צוואה כתובה שלא הובאה בפני עדים במועד חתימתה או הובאה בפני עד אחד בלבד לא תהיה תקפה.

צוואה בפני רשות

הצוואה נאמרה בפני רשות או הוגשה לרשות על ידי המצווה בעצמו.

לא ניתן להכשיר צוואה בפני רשות שלא הוגשה על ידי המצווה עצמו. המשמעות היא שאף אדם מלבד המצווה לא יכול להגיש את הצוואה בפני הרשות, גם לא מיופה כוח מטעם המצווה.

צוואה בעל פה

הצוואה נאמרה על ידי המצווה עצמו, בפני שני עדים שמבינים את שפתו, בזמן שהמצווה גסס או האמין כי הוא גוסס, בנסיבות שמצדיקות זאת.

צוואה בעל פה היא חריג ייחודי ולא ניתן להכשירה אלא אם המצווה גסס או האמין בנסיבות אובייקטיביות שהוא עומד בפני המוות, וציווה את רצונו בפני שני עדים שמבינים את שפתו.

פגמים צורניים בצוואה

לעיתים נופלים פגמים צורניים בעריכת הצוואה שאינם מהותיים ואינם חלק ממרכיבי היסוד של הצוואה. במקרים אלה, לבית המשפט שיקול דעת האם לפסול את הצוואה או להכשירה בדיעבד על אף הפגמים, בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה.

פגמים צורניים בצוואה יכולים להיות בין היתר:

• היעדר חתימה של המצווה
• היעדר תאריך בצוואה
• תאריך שגוי בצוואה
• היעדר זכרון דברים בצוואה בעל פה
• טעות בשם של יורש
• טעות בפרטים של רכוש בבעלות המנוח (כגון מספר חלקה של נכס, מספר חשבון בנק).

הכלל בדיני הירושה הוא כי מי שמבקש להתנגד לצוואה עליו נטל הראיה להוכיח כי אין לקיים את הצוואה. אך במקרים בהם נפל פגם צורני בצוואה, נטל הראייה מתהפך, והטוענים שיש לקיים את הצוואה נדרשים להוכיח את אמיתות הצוואה ואת גמירות דעתו של המצווה.

המבחנים לקיומה של צוואה חרף הפגמים שבה

פגם צורני עשוי להצטרף לנסיבות אחרות שיטילו ספק באמיתות הצוואה, יחד עם זאת, כשלעצמו הוא אינו יטיל ספק באמיתותה, ואם בית המשפט יתרשם בנסיבות כי אין ספק שהצוואה אמיתית, היא תקבל תוקף גם במקרה שנפל בה פגם צורני או חוסר, בהתאם למבחנים שלהלן:

האם המסמך מהווה צוואה?

צוואה כהגדרתה בחוק הירושה היא צוואה שנעשתה בכתב יד, בעדים, בפני רשות או בעל פה. כל מסמך אחר אינו מהווה צוואה. אמנם לא כל פגם בצוואה יוביל לפסלות הצוואה, אך מסמך שאינו עונה על מרכיבי הבסיס של צוואה לא יהווה צוואה.

האם קיים ספק באמיתות הצוואה?

בית המשפט יבחן לפי שיקול דעתו האם הצוואה הייתה בהתאם לרצונו החופשי של המצווה ולאחר שתוכח גמירות דעת שקולה ומוחלטת של המצווה לערוך את הצוואה כפי שנערכה.

לשם כך ינסה בית המשפט לברר את כשרותו של המצווה לצוות, צלילות דעתו, רצונו החופשי, העדר השפעה בלתי הוגנת בעת עריכת הצוואה, העדר מעורבות של נהנים בעריכת הצוואה וכל נסיבה אחרת שעלולה הייתה לפגום ברצונו החופשי של המצווה לצוות כפי שציווה.

האם ניתן לתקן את הפגם?

בית המשפט יבחן האם מדובר בפגמים שניתנים לתיקון. במקרים מסויימים ניתן לתקן פגמים צורניים כאשר מכלול הנסיבות מעיד על אמיתות הצוואה וכוונתו האמיתית של המצווה. כך לדוגמא יתכן ובית המשפט יאפשר להוסיף תאריך שנשמט מהצוואה, אם העדים יעידו על התאריך בו נחתמה בפניהם הצוואה.

גמירות דעתו של המצווה

בשורה התחתונה, צוואה תקויים חרף פגמים צורניים בה כל עוד הפגמים אינם פגמים מהותיים במרכיבי היסוד בצוואה, וכאשר ניתן להוכיח את גמירות דעתו של המצווה, ולתקן את הפגמים.