התנגדות לצוואה בשל השפעה בלתי הוגנת

על פי רוב, עריכת צוואה נעשית מרצונו החופשי של אדם, נכתבת באופן אישי וללא השפעות חיצוניות או לחצים שונים. אולם, מה קורה כשמתברר שהצוואה נכתבה תחת איום, לחץ או תרמית כלשהי? כאן יכולה להיות התנגדות לצוואה בשל השפעה לא תקינה והחוק מאפשר בחינה שלה מחדש, לאחר עמידה בכמה תנאים.

העיקרון המנחה בצוואה הוא שיש לקיימה במלואה לאחר מותו של אדם. הדבר נעשה על פי חוק הירושה ויורשיו של המנוח מקבלים את מה שהצוואה מורה לעשות. אך מה קורה כשהעיקרון הזה מופר ויש חשד שהצוואה נכתבה תחת לחץ או השפעה שלילית? כאן נכנסת האפשרות להתנגד לצו קיום הצוואה.

המפתח להתנגדות לצוואה- סעיף 30 (א) לחוק הירושה

בחוק הירושה נמצא סעיף שהוא בעצם הבסיס להתנגדות החוקית לצוואה שנחשד שנעשתה תחת השפעה שלילית. הסעיף אומר כך: "הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה."

הכוונה היא שנתון לנו מצב בו צוואה נעשתה שלא ברוחו של המנוח וקרוביו חשים שהייתה השפעה כלשהי או לחץ מגורם אחר שהם שליליים. כלומר, נעשתה כאן פעולה שהיא לא טבעית או לא הגיונית מבחינת היחס של המנוח ליורשיו. לדוגמה: אדם מבוגר שהוריש את כל רכושו והונו רק למטפלת שלו ולא לילדיו או משפחתו הקרובה. במקרה כזה, ניתן להגיש התנגדות לצוואה בבית המשפט. אולם, צריך לדעת שעל מנת להתנגד לצוואה, יש להוכיח שאכן נעשתה השפעה שלילית על המנוח.

עקרונות שעל פיהם בית המשפט עובד להוכחת ההשפעה השלילית

במקרה שבו מוגשת התנגדות לצוואה, בית המשפט בודק האם התקיימו מספר עקרונות כדי לקבוע האם באמת נעשתה על כותב הצוואה השפעה בלתי הוגנת. ראוי לדעת שלא כל השפעה על אדם נחשבת השפעה שלילית מראש ולכן יש להוכיח זאת ללא שום ספק. אם המתנגדים הצליחו להוכיח כי התקיימו העקרונות הבאים, ניתן לבטל חלק מהצוואה או את כולה.

1. עקרון ראשון: מבחן העצמאות
   כאן בודקים האם המנוח היה בריא וצלול בנפשו בזמן עריכת הצוואה. בית המשפט יכול למנות מומחה שיבחן את היכולות הפיזיות והנפשיות שהיו למנוח ואשר יעזור לבית המשפט להחליט האם הצוואה נעשתה באופן עצמאי או תחת השפעה מסוימת.
2. עקרון שני: מבחן התלות והסיוע
   כעת נבחנת השאלה באיזו מידה המנוח היה תלוי פיזית בסיוע של אותו יורש. ככל שמדובר באדם אחד, כך ההשפעה שלו על המנוח גדולה יותר. אולם, אם היו עוד משפיעים אחרים בסביבת המנוח, אז התלות של המנוח ביורש אחד הייתה נמוכה יותר וכך ההשפעה קטנה יותר.
3. עקרון שלישי: מבחן הקשר עם בני משפחה אחרים
   פה עולה השאלה מה היה טיב הקשר עם קרוביו של המנוח, בעיקר סביב מועד כתיבת הצוואה. האם היה נתק עם קרובי המשפחה, האם היו מפגשים משפחתיים תכופים, מי היה בקשר צמוד עם המנוח, מה היו היחסים עם בני המשפחה וכל שאלה שיכולה להעיד על מידת היחס וההשפעה של הקרובים.
4. עקרון רביעי: מבחן נסיבות עריכת הצוואה
   במבחן הזה בודקים מה הייתה מידת המעורבות של היורש על כתיבת הצוואה. אם יוכח שהיורש לא התערב בשיקול דעתו של המנוח בכתיבת הצוואה, הרי שההשפעה במקרה הזה היא לא שלילית.

נטל ההוכחה מוטל על המתנגדים לצוואה

חשוב לדעת שלא תמיד קל להוכיח שהתקיימה השפעה בלתי הוגנת אך זה בהחלט אפשרי. כל מי שמתנגד לצוואה וחושב שהיא נעשתה תחת השפעה שלילית, צריך להוכיח זאת בבית משפט. כאן המקום של המתנגדים להציג ראיות לכך שהייתה תלות של המנוח ביורש המשפיע לרעה ובעצם לעורר ספק באשר לכשירות של הצוואה. כמו כן, ניתן ואף רצוי להביא מסמכים שונים, תמונות או עדים שתומכים בטענה זו.
אם בית המשפט השתכנע שהראיות מספיקות או שהוכח בלי ספק שהתקיימה השפעה בלתי הוגנת על כתיבת הצוואה, בית המשפט יכול להורות לבטל חלק ממנה או את כולה. אם הצוואה מתבטלת, היורשים יקבלו את מה שמגיע להם בהתאם לסדר הירושה הכתוב בחוק.

בסופו של דבר, החוק מאפשר התנגדות לצוואה שיש חשש שנעשתה תחת השפעה שלילית כלשהי. על המתנגדים חלה חובה להוכיח את טענותיהם בבית המשפט, על פי כמה עקרונות אשר בוחנים האם הייתה השפעה כזאת על כותב הצוואה. במקרה שהוכחה טענתם של המתנגדים לצוואה, ניתן לבטל אותה או את חלקה והיורשים יקבלו את חלקם על פי החוק.