מתי מדינת ישראל היא היורשת? (מדריך משפטי)

דרך המלך לקבוע מה יהיה על רכושו וזכויותיו של אדם לאחר לכתו מן העולם הינה, כמובן, עריכת צוואה מבעוד מועד, כאשר האדם הינו צלול וכשיר בדעתו ויודע להביע רצונו וכוונותיו באופן ברור. במקרה בו אין צוואה בנמצא (או שבוטלה מטעם כזה או אחר), הרי שעיזבונו של אדם יחולק בהתאם לחוק הירושה.

אך כאשר אין צוואה חוקית בנמצא וכאשר אף אין למוריש כל יורש (לפי חוק הירושה), מדינת ישראל היא זו אשר תירש את עיזבונו של המנוח כולו, הוא יועבר לבעלותה והיא תנהל אותו בהתאם להוראות ומגבלות החוק.

באילו מקרים תירש מדינת ישראל עיזבון אדם שנפטר?

כאשר המוריש הותיר צוואה – אך הצוואה נפסלה מטעמים כאלה ואחרים ולא ניתן היה להכשירה (על ידי בית משפט) ולמוריש אין יורשים על פי דין. יצוין, כי במקרה כזה, יכול בית המשפט לקבוע (בהתאם לנסיבות ולראיות שיובאו בפניו, כמובן), כי למרות שהצוואה בוטלה ולמוריש אין יורשים, עדיין יועבר עיזבון המנוח לכאלה שהיו תלויים במנוח בחייו, (למרות שאינם יורשים כדין) ולא למדינה.

כאשר המוריש לא הותיר צוואה – אך לא הותיר אחריו יורשים על פי דין

• למוריש אין בן/בת זוג או צאצאיהם.
• למוריש אין הורים או צאצאיהם.
• למוריש אין סבא וסבתא או צאצאיהם.
• למוריש אין יורשים מאומצים או צאצאיהם.
• למוריש אין מי שנכנס בנעלי יורשיו כדין או צאצאיהם.

מי מנהל את העיזבון מטעם המדינה?

אגף האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים הוא זה אשר "שומר" את העיזבון אצלו מספר שנים ללא שמבצע בו כל פעולה, כאשר בזמן הזה, נעשים מאמצים לאתר יורשים חוקיים של המוריש. על פי רוב, המאמצים לאיתור יורשים הינם מוגבלים (משיקולים של תקציב, זמן וכוח אדם).

מתי עובר העיזבון לבעלות המדינה?

לאחר כ – 15 שנים בהם נשמר העיזבון אצל האפוטרופוס הכללי, לא נמצאו יורשים על פי דין ולא התייצב כל יורש פוטנציאלי לדרוש את זכויותיו, עובר העיזבון לבעלות המדינה.

כיצד נוהגת המדינה בעיזבון לאחר שעבר לבעלותה?

גם לאחר שעובר העיזבון לבעלות המדינה, היא אינה יכולה לעשות בו כרצונה והיא מחויבת להשקיע את כספי ונכסי העיזבון במטרות ספציפיות ומוגדרות הקבועות בחוק כגון: חינוך, מדע, בריאות וסעד.

בנוסף וככל שישנה פנייה מאת צדדים שלישיים, נקבע בחוק כי שר האוצר יכול להחליט האם להעביר את העיזבון (כולו או חלקו) בשלמות או בחלקים למי שהיה סמוך על שולחנו של המוריש או שהיה תלוי בו לצרכים אחרים (לאו דווקא כלכליים) בהיות המוריש בחיים, הגם שאין המדובר ביורשים על פי דין.

מה קורה כאשר לאחר מספר שנים מופיע יורש שהינו יורש כדין ודורש זכויותיו בעיזבון?

אמנם הסבירות לכך הינה נמוכה, אך מאחר ואיתור יורשים כדין הינה משימה שאינה פשוטה כלל ועיקר, יכול להיות מצב בו לאחר מספר שנים בהן המדינה ניהלה את העיזבון, מכרה אותו או השקיעה אותו, בשלמותו או בחלקיו, יתייצב יורש וידרוש זכויותיו. במקרה כזה, על המדינה להשיב את העיזבון (בעין או בכסף) לידי יורשו החוקי.

מאחר ו"ברירת המחדל" של עיזבון כאשר אין צוואה או יורשים על פי דין בנמצא, הינה הורשה למדינת ישראל, כאמור, הרי שאם אדם חסר יורשים כדין (על פי הגדרתם בחוק) ואינו מעוניין כי כל רכושו עלי אדמות יועבר וינוהל על ידי מדינת ישראל, הרי שעליו לערוך צוואה, בה יוכל לבחור למי וכיצד לחלק את עיזבונו ביום פקודתו.