תניית סילוקין היא סוג של תנאי מפסיק בצוואה, הקובע שיורש שיתנגד לצוואה או להוראות בצוואה, יפסיד את חלקו בעיזבון.
מצווה הקובע תניית סילוקין, רשאי לקבוע בצוואתו את היורש או היורשים, שיזכו בחלקו של היורש שהפסיד את חלקו בעיזבון.
בהעדר הוראה בצוואה הקובעת יורש חלופי, החלק של היורש שהפסיד את חלקו, יתחלק בחלקים שווים בין היורשים על פי דין.
על מנת שתניית סילוקין תתקבל, היא חייבת להיות צרה וסבירה. כך תניית סילוקין המבקשת למנוע התנגדות לתוקף הצוואה ולביצוע הצוואה באמצעות נישול של יורש, ואינה מונעת את הגישה הכללית לערכאות השיפוטיות, תתקבל.
לעומת זאת תניית סילוקין רחבה מידי שאינה סבירה, תפסל. שכן היא פוסלת כל פנייה לערכאות השיפוטיות, גם במקרים בהם רצון המצווה לא נפגע מהפנייה, וגם במקרים בהם יש טעם לפנייה לערכאות.
כמו כן בית המשפט יפסול גם תניית סילוקין, אם ההתנגדות לצוואה הוגשה בתום לב, בנסיבות סבירות. למשל במקרים בהם יש למתנגד ראיות סבירות, שהצוואה נערכה בניגוד לרצונו החופשי של המצווה.
במקרה שבית המשפט יפסול את תניית הסילוקין, היורש יזכה בחלקו בעיזבון על אף שהתנגד לקיום הצוואה.
מה היתרונות של תניית סילוקין?
- צמצום התנגדויות לצוואה.
- הגדלת הסיכוי לקיום הצוואה כלשונה.
- הרתעת יורשים מהתנגדויות סרק לצוואה.
- הרתעת יורשים מהתנגדויות בחוסר תום לב לצוואה.
מה החסרונות של תניית סילוקין?
- אינה משפיעה על יורשים שקיבלו חלק מזערי בצוואה, ואין להם מה להפסיד אם יתנגדו לצוואה.
- אינה משפעה על יורשים שממילא לא נכללו בצוואה או הודרו ממנה במפורש.