משק חקלאי הוא נכס בעל שווי רב שנאמד בסך של מליוני ואף עשרות מליוני שקלים. מדובר בירושה מכובדת וייחודית; לאור מעמד ה"בעלות" הייחודי של המתיישבים במשק חקלאי בישראל, חלים דינים ייחודיים על הורשה שלו.
משק חקלאי, לא עובר בירושה כפי שכל נכס אחר עובר, והעברתו לאדם אחר נעשת בכפוף להוראות מיוחדות. אם אתם או ההורים שלכם בעלים של משק חקלאי, חשוב שתדעו מה הם הדינים הייחודיים של משק חקלאי וכיצד ניתן להעביר אותו לדורות הבאים.
העברת נחלה בירושה
רובם המוחלט של "בעלי" הנחלות (משקים חקלאיים) בישראל, אינם בעלי זכות קניינית בטאבו או זכות חכירה בקרקע, אלא ברי רשות להתיישב בה בלבד. למעשה הנחלה אינה מהווה חלק מהעיזבון של בעל הזכויות בה, אך הוא יכול לצוות בצוואתו את זכויותיו בנחלה.
לפיכך העברת נחלה בירושה, באמצעות הורשה, מכירה או העברה ללא תמורה, כפופות לחוקים והוראות ייחודיים, ולהסכמים בדבר אותה הנחלה בין שלושה גופים:
- מנהל מקרקעי ישראל
- הסוכנות היהודית
- האגודה השיתופית או המושב בו נמצאת הנחלה
משק חקלאי לעומת נכסים רגילים
משק חקלאי בשונה מנכסים רגילים, הוא נכס ייחודי עליו חלות הוראות ייחודיות של מנהל מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית והאגודה השיתופית או המושב בו נמצא המשק החקלאי, והזכויות להוריש, למכור או להעביר אותו בכל דרך אחרת, כפופות לשני סוגי הסכמים המכונים "הסכמי משבצת":
הסכם חכירה משולש – הסכם חכירה של המשק החקלאי, בין מנהל מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית והמושב או האגודה השיתופית.
הסכם דו צדדי – הסכם תלת שנתי, בין מנהל מקרקעי ישראל לאגודה.
סעיף 114 לחוק הירושה
לאור הייחוד של העברת הזכויות במשק חקלאי, סעיף 114 לחוק הירושה תשכ"ה-1965 קובע הסדר מיוחד בכל הנוגע להורשה של המשק החקלאי:
(א) המשק החקלאי יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיים אותו – המשק יימסר ליורש אחד במקרה שלא ניתן לחלק את המשק החקלאי או שהחלוקה תפגע בכושר קיומו כמשק חקלאי שיכול לפרנס משפחה.
למעשה, בהתאם לעמדת מנהל מקרקעי ישראל הכלל המנחה הוא לא לחלק את המשק החקלאי, ולכן במרבית המוחלט של המקרים הוא ימס ליורש אחד בלבד. היורש שיקבל בעלות על המשק יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העיזבון.
(ב) בית המשפט יכריע בשאלות שבמחלוקת – במקרים בהם אין הסכמה בשאלה מי מהיורשים מסוגל לקיים את המשק החקלאי, מה שווי המשק ומה אופן הפיצוי ליורשים האחרים, זמני סילוקו והבטחתו, בית המשפט יכריע בשאלות הללו בהתאם לנסיבות.
(ג) זכות קדימה לבן זוג – במקרים בהם אחד היורשים הוא בן זוגו של המוריש, והוא מסוגל ומוכן לקיים את המשק החקלאי בנוסף ליורש אחר שגם הוא מסוגל ומוכן לקיים את המשק, בן הזוג מקבל עדיפות על יורשים אחרים לקבל לידיו את המשק החקלאי.
(ד) יורש שעבד במשק החקלאי יקבל פיצוי – במקרים בהם יורש עבד במשק החקלאי בחיי המוריש, או שהשקיע מהונו במשק, ולא קיבל תמורה כפי שאדם אחר היה מקבל, תובא בחשבון עובדה זאת בעת קביעת הפיצוי המגיע ליורשים שלא קיבלו לידיהם את המשק.
זכויות של בן זוג במשק החקלאי
לבן זוג, לרבות ידוע בציבור, זכויות ייחודיות במשק החקלאי. ראשית, בהתאם לקבוע בסעיף 114 לחוק הירושה יש לו זכות קדימה לרשת את חלקו של בן הזוג שנפטר במשק החקלאי אם הוא מוכן ומסוגל לקיים את המשק. שנית, גם אם הוא לא רשום כבעלים במשק החקלאי עשויות להיות לו זכויות קנייניות במשק מכוח היותו בן זוג, בכפוף לחוק יחסי ממון וחזקת השיתוף בהתאם לנסיבות העניין.
כאמור, הזכויות מוענקות גם לידוע בציבור שהינו בן זוג לכל דבר ועניין, אך עליו יהיה להוכיח כי הוא אכן בן זוגו של המנוח. במקרים בהם יהיה ספק שמדובר בבני זוג, עשויות להשלל כל זכויותיו של בן הזוג במשק החקלאי. על כן, מומלץ להסדיר את זכויות בן הזוג במשק החקלאי בהסכם חיים משותפים, בנוסף לעריכת צוואה.
יצויין שגם במקרים הפוכים בהם בעל הזכויות במשק החקלאי לא מעוניין שבן הזוג יקבל זכויות בו, מומלץ לערוך הסכם חיים משותפים שיכלול ויתור על הזכויות במשק החקלאי.
זכויות בן ממשיך במשק חקלאי
בן ממשיך הוא כינוי למי שמעבד את המשק ועובד בו יחד עם הוריו, ולאחר אריכות ימים, יזכה להיות בעל המשק החקלאי.
הורים שהם בעלי משק חקלאי רשאים למנות בן ממשיך אחד בלבד (יחד עם בן הזוג), באמצעות הגשת בקשה למנות את הבן הנבחר לבן ממשיך. הבקשה תוגש למושב או לאגודה השיתופית, לסוכנות היהודית ולמנהל מקרקעי ישראל. חשוב להקפיד על השלמת מינוי הילד כבן ממשיך בהתאם להליך על מנת שיחשב לבן ממשיך.
הזכויות הקנייניות של הבן הממשיך במשק החקלאי יוסדרו רק לאחר מות ההורים. בית המשפט דן רבות בשאלה האם "בן ממשיך" מהווה זכות חוזית בלבד או שמא זכות קניינית. בפועל, כל עוד ההורים בחיים, לבן הממשיך אין זכויות קנייניות במשק החקלאי, כך למשל הוא לא יוכל למכור את המשק החקלאי עד לאחר מות הוריו.
העברת זכויות במשק חקלאי באמצעות צוואה
בעלי משק חקלאי רשאים להורות על העברת המשק לאחד מילדיהם, באמצעות צוואה. אמנם המשק החקלאי לא נחשב לחלק מהעיזבון, אך כל עוד זה לא נאסר בהסכם המשבצת המסדיר את מצב הזכויות במשק, אין מניעה מלהוריש אותו באמצעות צוואה.
חשוב לשים לב, שבהתאם להוראות מנהל מקרקעי ישראל, ובדומה למינוי בן ממשיך, ניתן להעביר את הזכויות במשק החקלאי לילד אחד בלבד (יחד עם בן הזוג). הוראת צוואה שתוריש את המשק החקלאי ליותר מילד אחד, תהיה הוראה בלתי חוקית, הנוגדת את הוראות מנהל מקרקעי ישראל, והיא לא תיושם.
העברת משק ללא תמורה
דרך נוספת להעברת זכויות במשק חקלאי, היא עוד בחיי בעלי המשק, באמצעות העברת המשק ללא תמורה. בעל משק חקלאי רשאי להעביר אותו במתנה לאדם לו הוא מעוניין להעביר את המשק, ובכך להבטיח את העברת המשק החקלאי עוד בחייו ולמנוע סכסוכי ירושה והתנגדות לצוואה, לאחר מות המוריש.
העברת משק חקלאי במתנה
העברת משק חקלאי במתנה היא עסקה במקרקעין לכל דבר ועניין, על כן הסכם העברת המשק חייב להערך בכתב, והוא צריך לכלול את כלל ההיבטים הרלוונטיים שהוסכמו בין הצדדים. כך למשל ניתן לקבוע בהסכם שההורים ימשיכו לגור במשק החקלאי עד לאחר אריכות ימים, שהמשק לא ימכר על מנת להבטיחו לדורות הבאים, וכל הסכמה נוספת אחרת.
הסכם שלא יכלול את כלל ההיבטים החשובים לבעלי המשק החקלאי, עשוי ליצור פתח לסכסוכים עתידיים, לרבות ביטול הסכם המתנה עצמו.
בנוסף, חשוב לדעת שלאור כך שהעברת משק חקלאי במתנה היא עסקה במקרקעין, יש לדווח על העסקה לרשויות המיסוי בהתאם לדין ולשאת בנטל תשלומי המס שיקבעו.
היבטי מס של ירושת משק חקלאי
מכירת המשק החקלאי – מיסוי מכירת משק חקלאי הוא גבוה מאוד ביחס למיסוי נכסים אחרים, ובשונה ממכירת נכסים אחרים הוא מחולק לשניים:
- בית המגורים – בעבור התמורה על בית המגורים חלים היבטי המס הרגילים לכל עסקת מקרקעין, ואדם עשוי להיות פטור מתשלום מס שבח ורכישה בהתאם לנסיבות האישיות שלו לפי הקבוע בחוק.
- המשק – בעבור התמורה על החלק המשקי חלים היבטי מס גבוהים במיוחד, ותשלומי המס הכוללים עשויים להגיע לבסוף לסך של 40-50% מסכום התמורה.
פיצוי היורשים האחרים – כל עוד הפיצוי ליורשים האחרים שלא קיבלו בעלות במשק החקלאי, נעשה מתוך כספי העיזבון, לא תהייה כל חבות במס. במקרה שהיורשים האחרים מפוצים באמצעות כסף שאינו מתוך העיזבון, הפיצוי יחשב כעסקה במקרקעין החייבת בתשלום מס כדין.
העברת משק חקלאי ללא תמורה – העברת משק חקלאי ללא תמורה, לרבות באמצעות הסתלקות יורש מחלקו בעיזבון, פטורה מתשלום מס שבח ומתשלום דמי הסכמה, המוטלים על מי שמוכר משק חקלאי. בנוסף ישנה הנחה בתשלום מס רכישה על משק חקלאי שהועבר ללא תמורה בין קרובים.
תכנון מראש של העברת המשק החקלאי לדור הבא
בסיכום האמור, משק חקלאי הוא נכס ייחודי; הבעלות במשק החקלאי אינה שייכת למתיישבים בו, הם כפופים להוראות בהתאם להסכמי המשבצת החלים על הנכס, הם אינם יכולים לחלק את המשק שווה בשווה בין ילדיהם, לרוב הם מעוניינים להמנע ממכירתו, והיבטי המס הם ייחודיים למשק חקלאי.
לפיכך הורשה של משק חקלאי היא שונה מהורשת כל נכס אחר והיא מצריכה מחשבה מוקדמת ותכנון ראוי של העברת המשק החקלאי לדורות הבאים.
האם ניתן לבטל מינוי בן ממשיך?
ישנם מקרים בהם בעלי משק שביקשו למנות בן ממשיך בעודם בחיים, משנים את דעתם, ומבקשים לבטל את מינוי הבן הממשיך.
הסיבות לביטול מינוי בן ממשיך יכולות להיות רבות. כך למשל יכול בעל משק לבקש לבטל מינוי בן ממשיך במטרה להעניק את הזכות לבן ממשיך אחר, במטרה להוריש את הזכות רק בצוואה לאחר מותו, במטרה למכור את המשק לצד שלישי, או מכל סיבה אחרת.
במקרים בהם מבקש בעל משק לבטל מינוי בן ממשיך, יש לבחון האם הזכות לבן ממשיך הוענקה במתנה שהושלמה או שמדובר רק בהתחייבות להעניק מתנה.
על מנת לבחון האם מדובר בעסקת מתנה או בהתחייבות להענקת מתנה יש לבחון האם הרישום בזכויות הוסדר: כל עוד לא הושלם רישום המקרקעין והזכויות, ויש רק מסמך בכתב המעיד על הענקת הזכויות, לא מדובר במתנה אלא בהתחייבות לתת מתנה בלבד. רק לאחר רישום הזכויות כבן ממשיך והסדרתן בפנקסי המקרקעין, מדובר יהיה בעסקת מתנה.
להבחנה זו יש משקל משמעותי, שכן כאשר מדובר בעסקת מתנה שהושלמה, לא ניתן יהיה לבטל את מינוי הבן הממשיך.
לעומת זאת כאשר מדובר בהתחייבות לתת מתנה, רשאי מעניק המתנה, לבקש לחזור בו מהענקת המתנה, ולבטל את מינוי הבן הממשיך, אם הוכח אחד מהמקרים שלהלן:
- הבן הממשיך לא שינה את מצבו בעקבות הסתמכותו על ההתחייבות של בעלי המשק החקלאי, אלא אם בעלי המשק ויתרו בכתב על רשותם לחזור בהם ממינויו כבן ממשיך.
- בנסיבות חריגות ומוצדקות בהן הבן הממשיך נהג באופן מחפיר כלפי בעלי המשק, או כלפי בן משפחה אחר.
- בנסיבות חריגות ומוצדקות בהן חלה החמרה במצבם הכלכלי של בעלי המשק.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר