חוק הירושה קובע את זכויות היורשים על פי דין ואת חלקם היחסי בירושת מנוח שלא הותיר אחריו צוואה.
נשאלת השאלה מה הן זכויות ירושה של ידועה בציבור, לאור התפתחות הפסיקה וההכרה הגוברת בהשוואת מעמדם של ידועים בציבור למעמדם של בני זוג נשואים. לפניכם סקירה מקצועית הנוגעת לזכויותיהם של בני זוג לא נשואים בירושת בן זוגם המנוח.
מהי ההגדרה של ידועה בציבור?
ידועים בציבור הם בני זוג המנהלים חיים משותפים מבלי שנישאו זה לזו. החוק אינו מגדיר מי נחשב ידוע בציבור, וההגדרה של ידועים בחוק היא יציר הפסיקה.
בפסק הדין בהליך עמ"ש 1714-09-13 נקבע כי ידועים בציבור הם בני זוג שהחליטו לקשור גורלם אחד בשני, לקיים אורח חיים משותף כבני זוג נשואים לכל דבר ועניין, אך מטעמים שונים, לא מיסדו את הקשר באופן פורמאלי. בעניין זה אין כל הבדל אם מדובר בגבר ואשה, או בזוג שבשל זהותו המינית בוחרים לחיות יחד, ללא אפשרות להינשא כדת וכדין.
לאורך השנים חלה מגמה בפסיקה שהרחיבה את הגדרת ידועים בציבור כך שכיום די להוכיח מאמץ משותף ואורח חיים תקין על מנת להעיד שהייתה כוונת שיתוף בנכסים.
יודגש כי התנאי של מאמץ משותף פורש באופן מרחיב ונקבע כי אינו חייב לבוא לידי ביטוי בתרומה כספית, אלא יכול הוא להתבטא בדרכם האחרות, כגון תרומה למשק הבית והדרישה לאורך חיים תקין פורשה באופן מצומצם ודי בהעדר קרע או פירוד של ממש, בהתאם לנסיבות, כדי להוכיח כוונת שיתוף.
האם יש לידועה בציבור זכויות בירושת בן זוגה?
כן. במקרים בהם בן הזוג הותיר אחריו צוואה, בת הזוג תהא זכאית לרשת את חלקה בצוואה, לפי האמור בצוואתו של המנוח בהתאם לזכותו להוריש לכל אדם שיחפוץ בכל. במקרים בהם בן הזוג לא הותיר אחריו צוואה, ידועה בציבור זכאית לרשת את חלקה בירושה של בן הזוג כאילו היו נשואים, אם בני הזוג עומדים בתנאים המנויים בחוק הירושה.
מעין צוואה – הוראות סעיף 55 לחוק הירושה
סעיף 55 לחוק הירושה קובע בזו הלשון:
"איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש".
כלומר, על פי סעיף 55 לחוק הירושה, לידועה בציבור זכויות בירושת בן הזוג כאילו היו נשואים, אם עמדו בתנאים המנויים בחוק:
- לא היו נשואים זה לזו
- בשעת מותו של המוריש אף אחד מבני הזוג לא היה נשוי לאדם אחר
- חיו חיי משפחה במשק בית משותף
- המוריש לא הותיר אחריו צוואה שמורה אחרת
חשוב לציין כי בהתאם לפסיקה ניתן להתנות בהסכם חיים משותפים בין בני זוג ידועים בציבור על הוראת סעיף 55 לחוק הירושה.
האם ניתן לבטל את זכות הירושה של ידועים בציבור?
כן, באמצעות עריכת צוואה שתנשל או תדיר את בן הזוג מרכושו של המוריש. זוהי דרך המלך לביטול זכות הירושה של כל יורש על פי דין\ ולמנוע מצב בו בן הזוג הידוע בציבור דורש את ירושת המוריש על אף שלא היה מעוניין בכך.
בנוסף ניתן לשלול את זכות הירושה של ידועה בציבור גם באמצעות הסכם חיים משותפים.
אמנם על פי כלל, הסכם חיים משותפים אינו יכול לכלול הוראות לאחר המוות והוא אינו מחליף צוואה, אך נקבע בפסיקה כי בהסכמה בין הצדדים ניתן להורות בהסכם הוראות שיבטלו את הוראות סעיף 55 לחוק הירושה.
כך למשל במקרה בו הצדדים קבעו בהסכם חיים משותפים כי פטירת אחד הצדדים לא תזכה את הצד השני בירושת הנפטר אלא אם ישנה צוואה המורה אחרת, ולאחר מותו של בן הזוג הוא לא הותיר אחריו כל צוואה, נקבע כי ההוראה בהסכם החיים המשותפים גוברת על סעיף 55 לחוק הירושה, ולבת הזוג אין זכויות בירושת בן זוגה המנוח.
האם ידועה בציבור של גבר נשוי זכאית לזכויות בירושה?
לא. בהתאם לאמור בסעיף 55 לחוק הירושה, אם אחד מבני הזוג היו נשואים לאדם אחר בשעת מותו של המוריש, בת או בן הזוג שנותרו בחיים לא יהיו זכאים לירושתו על פי דין.
במקרים בהם בן הזוג הותיר אחריו צוואה, הוא רשאי לצוות את ירושתו בהתאם לרצונו. עורך דין ירושה יסייע לכם לערוך צוואה מבעוד מועד, במיוחד במקרים בהם אחד מבני הזוג עדיין נשוי לבן זוג קודם, וכך ימנע מצב בו בן הזוג הקודם יקבל את ירושתכם, על אף שאינכם מעוניינים בכך.
האם ידועה בציבור זכאית לזכויות בדירת המגורים הרשומה על שם בן זוגה?
ידועה בציבור של בן זוג שנפטר עשוייה להיות זכאית למחצית דירת המגורים בהם התגוררו בני הזוג, בהתאם להלכת השיתוף במסגרת איזון המשאבים בן בני הזוג לאחר מותו של בן הזוג, וזאת אף אם הדירה הייתה רשומה כולה על שם בן הזוג בלבד. חשוב להבין כי זכות זו אינה נובעת מירושת חלקו של המנוח, אלא מכוח חייהם המשותפים של בני הזוג, מדובר בחלקה של בת הזוג הידועה בציבור מכוח איזון המשאבים ביניהם.
בנוסף לזכותה של הידועה בציבור מכוח האיזון המשאבים ביניהם, ישנן זכויות ירושה של ידועה בציבור גם בחלקו של בן הזוג בדירת המגורים, ככל שבת הזוג תעמוד בתנאי סעיף 55 לחוק הירושה.
כך שאם המנוח לא ערך צוואה המורה אחרת, הם חיו חיי משפחה במשק בית משותף ואף אחד מבני הזוג לא היה נשוי לאדם אחר בעת פטירת בן הזוג, בת הזוג תירש מחצית או שני שליש מחלקו של בן הזוג בדירה, בהתאם לחלקה היחסי בירושת בן הזוג.
כמו כן סעיף 11(א)(2) לחוק הירושה קובע כי במקרים מסויימים אישה עשוייה לרשת את מלוא חלקו של בן זוגה בדירת המגורים המשותפת, בנוסף לחלקה בירושה, במקרים בהם בן הזוג לא הותיר אחריו ילדים, צאצאים או הורים.
סעיף החוק מורה על שני תנאים שיש לעמוד בהם על מנת לרשת את החלק בדירה של בן הזוג:
- בעת הפטירה של בן הזוג, הם היו נשואים שלוש שנים או יותר – סעיף 55 לחוק הירושה מטרתו להשוות את מעמד הידועים בציבור ולפיכך אם יוכחו תנאי הסעיף, הוא יחול גם על ידועים בציבור (שגרו יחד 3 שנים או יותר).
- בעת פטירת בן הזוג, בני הזוג גרו באותה דירה או חלק ממנה הכלול בעזבון – מגורים עם בן הזוג פורשו באופן מרחיב, כך שגם אם בני הזוג לא התגוררו יחד בדירה בעת הפטירה, אם ישנן נסיבות מיוחדות, למשל במקרה של מחלה שהובילה לאשפוז בן הזוג בבית חולים באופן ממושך, יחשבו בני הזוג כאילו גרו יחד.
בנוסף, בהתאם לסעיף 108 לחוק הירושה, נקבע כי לבת זוג שגרה עם המנוח בעת פטירתו בדירת המגורים, ינתנו 6 חודשים לאחר מותו להמשיך להשתמש בדירת המגורים כפי שהשתמשה בה בטרם למותו.
האם ניתן לקבל מעמד של ידועה בציבור גם ללא חיים משותפים?
כן, במקרים חריגים יכיר בית המשפט בבני זוג כאילו ניהלו משק בית משותף, אף אם התגוררו בדירות נפרדות.
מבחן "הלינה המשותפת" או "המגורים המשותפים", הוא מבחן אחד משלל הגורמים אותם בוחן בית המשפט על מנת לקבוע האם התקיימו חיי משפחה במשק בית משותף.
עם השנים ההלכה התפתחה וכיום אין דרישה דרקונית לכך שבני הזוג יגורו במשותף בכל רגע נתון בחייהם המשותפים, והדרישה לכך היא חלק מדרישות ומאפיינם שונים שנבחנים כאשר בית המשפט בוחן חיי משפחה במשק בית משותף.
בית המשפט יבחן לצורך כך, לא רק את מרכיב המגורים המשותפים, אלא את כלל ההתנהלות של בני הזוג ואומד דעתם לחיי שיתוף כלכלי ורגשי ביניהם. ככל שיוכח כי בני הזוג קיימו חיים משותפים כלכליים ורגשיים, על אף שהתגוררו בדירות נפרדות, בית המשפט עשוי לפסוק כי חיו חיי משפחה במשק בית משותף וכי בן הזוג זכאי לירושת בן זוגו המנוח.
איך הסכם חיים משותפים בין בני זוג ידועים בציבור רלוונטי לזכויות ירושה של ידועה בציבור?
הסכם חיים משותפים בין בני זוג ידועים בציבור, ייתר את הצורך להוכיח בראיות רבות כי בני הזוג אכן היו ידועים בציבור ערב מותו של אחד מבני הזוג. מדובר בראייה מוחשית וברורה לאומד דעת הצדדים לגבי כוונת השיתוף שלהם ברכוש ותחולת הקשר שלהם.
הסכם חיים משותפים יאפשר לצדדים לקבוע האם הם מעוניינים להחיל על עצמם את סעיף 55 לחוק הירושה, האם הם מעוניינים לשתף ביניהם את רכושם, ואף לקבוע את תחולת הקשר שלהם כך שניתן יהא לדעת בנקל מהו מועדת תחילת חייהם המשותפים ומה נחשב למעשה פירוד ביניהם.
בניגוד לבני זוג נשואים, שם נקבע בבירור כי הם יורשים זה את זו על פי דין, אלא אם ניתנה הוראה אחרת בצוואה, או אם ניתן גט פיטורין והם אינם נחשבים עוד לנשואים, אצל בני זוג ידועים בציבור, ישנו קושי ראייתי לקבוע מתי בני זוג החלו את הקשר הזוגי והאם הם נפרדו זה מזו (במיוחד כאשר אחד הצדדים למערכת היחסים כבר לא יכול להעיד על כך בעצמו).
הסכם חיים משותפים שיחיל את מועדת תחילת חייהם המשותפים וסעיף "פירוד" בין הצדדים, יכול למשל לקבוע שפירוד יכנס לתוקף 30 ימים לאחר הודעה בכתב על הפירוד בפועל. כך ניתן יהא לקבוע בקלות מתי החל הקשר הזוגי והאם בני הזוג נפרדו זה מזו, שכן במקרה של פרידה בין בני הזוג, הם אינם נחשבים עוד בני זוג, והידועה בציבור לא תהא זכאית לפיכך לרשת את המנוח.
השוואת זכויות ירושה של ידועים בציבור לזכויות בני זוג נשואים
הן בהתאם לחוק הירושה והן בהתאם לפסיקה, המגמה היא השוואה בין זכותם של ידועים בציבור לזכותם של בני זוג נשואים בירושה של בן הזוג המנוח. יחד עם זאת, קיימים מספר הבדלים כשבעיקרם, בני זוג ידועים בציבור נדרשים לנטל שכנוע והוכחה גבוהים יותר, להוכיח את זכאותם בירושת בן הזוג המנוח.
עורך דין לענייני ירושה יסייע לבן זוג ידוע בציבור שבן זוגו נפטר, להוכיח את זכאותו בירושת בן זוגו ולמצות את מלוא זכויתיו הנובעות מחייהם המשותפים בכפוף לנסיבות בני הזוג.
מה הזכויות של אישה נשואה בירושה של בעלה:
לבת הזוג, שבעלה נפטר ללא שהשאיר אחריו צוואה, זכויות בלעדיות בירושה. היא זכאית לרשת את חלקה בעיזבון בעלה: מחצית מהירושה אם לבעל נותרו ילדים, נכדים, נינים או הורים; שני שליש מהירושה אם לבעל נותרו אחים, אחיינים או סבים; ואת מלוא הירושה אם לא נותרו אחריו אף אחד מאלה.
בנוסף לכך אישה זכאית גם לקבל את המיטלטלין בבית המגורים המשותף, וזכאית לקבל את הרכב שבבעלות המנוח.
עוד עשויות להיות לאישה זכויות בלעדיות בבית המגורים המשותף. בת הזוג עשויה לרשת את מלוא הזכויות בבית המשותף, אם המנוח נפטר ללא צאצאים ושכהוריו אינם בין החיים, הם היו בני זוג במשך שלוש שנים, וגרו בבית המשותף ערב מותו של המנוח.
כמו כן לאישה שהייתה נשואה למנוח יש זכות לקבל את חלקה על פי הכתובה, אם זכותה לכתובה לא נשללה. יחד עם זאת, תשלום הכתובה שישולם לבת הזוג, ינוכה מחלקה בעיזבון. לפיכך במקרים לא מעטים של ירושה על פי דין, תשלום הכתובה מתקזז עם חלקה של האישה בעיזבון.
מה ההבדל בין זכויות אישה נשואה בירושת בעלה לזכויות ידועה בציבור בירושת בן זוגה?
ידועה בציבור עשויה להיות זכאית לכל הזכויות של אישה נשואה בירושת בעלה, פרט למספר הבדלים:
- ידועה בציבור נדרשת להוכיח את היותה ידועתו בציבור של המנוח, וזאת בניגוד לאשתו של המנוח שאינה נדרשת להוכיח את הקשר ביניהם, וגם במקרים בהם הם התגוררו בנפרד משך זמן רב, היא תהיה זכאית לירושתו (פרט למקרים בודדים ביותר שנקבע אחרת).
- ידועה בציבור אינה זכאית לתבוע כתובה מהירושה, וזאת לעומת אישה נשואה שעשויה להיות זכאית לכתובה על חשבון חלק בעיזבון.
- ידועה בציבור אינה זכאית לירושת בן הזוג, אם בן הזוג היה נשוי לאישה אחרת ערב מותו.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר