במצב הדברים הרגיל, רצונו של אדם כבודו ומקל וחומר, כאשר המדובר ברצונו האחרון של אדם והדרך בה בוחר המנוח למי וכיצד להעניק את כלל נכסיו וכספיו ובעצם, את כל זכויותיו בעולם הגשמי- המהווים ביחד למעשה את עיזבונו, אשר יחולק בהתאם לצוואה כפי שקבע המנוח ובאין צוואה, יחולק בין יורשי המנוח לפי חוק הירושה.
למרות רצון המנוח או הוראות הדין ובפועל, עומדת ליורשי המנוח בהתאם לחוק הירושה האופציה לחלק את העיזבון אחרת באמצעות הסכם לחלוקת עיזבון שהוראותיו ייקבעו על ידם. מהו יכלול הסכם זה בפועל? באיזה מועד ניתן יהיה לערוך אותו? מי יהיו הצדדים לו? מתי כדאי לערוך הסכם כזה? כיצד ייראה הסכם כזה מבחינה טכנית ומתי בעצם נוכל להשתמש בו?
הסכם לחלוקת עיזבון יכלול רק את נכסי העיזבון
נכסי העיזבון – כל כספי, נכסי וזכויות המנוח באשר הן במועד פטירתו. לא ניתן לכלול בהסכם כספים, נכסים או זכויות חיצוניות לעיזבון (שאחרת, תיפגענה מטרות ההסכם כגון כאשר המדובר בנכס מקרקעין, כפי שיפורט בהמשך).
באיזה מועד נערוך הסכם לחלוקת עיזבון?
הן כאשר מדובר בירושה על פי דין והן כאשר המדובר על ירושה על פי צוואה, ניתן לערוך הסכם זה אך ורק כאשר טרם חולק העיזבון. באופן רגיל, ייערך הסכם כזה לאחר מות המוריש.
מי יכולים להיות הצדדים להסכם לחלוקת עיזבון?
כאשר מדובר הוא בצוואה – רק הנהנים/ היורשים על פי הצוואה, וכאשר המדובר בירושה על פי דין – רק יורשי המנוח על פי דין יכולים להיות צדדים להסכם.
חשוב לשים לב שככל שברצון היורשים לשנות חלוקה של העיזבון כולו- אזי כל היורשים צריכים להסכים, אך כאשר מדובר על שינוי של חלק מנכסי העיזבון הנוגע ליורשים מסוימים- אזי מספיקה הסכמתם וחתימתם בלבד.
מדוע כדאי לערוך הסכם לחלוקת עיזבון – השיקולים העיקריים
- שיקולים כלכליים מיסויים – חלוקת נכסי העיזבון באופן שונה, אינה מהווה אירוע מס המחייב בדיווח על העסקה ואת הצדדים בתשלום מס שבח, רכישה או היטל השבחה, כמו בעסקת מכר רגילה ובתנאי, שהצדדים לא הוסיפו כספים משלהם לצורך השלמת העברת הזכויות ולכן, יורשים רבים עורכים הסכם כזה על מנת להימנע מתשלומים אלו.
- שיקולים כלכליים אישיים – סירובם של יורשי להיוותר "קשורים" ביחד בנכסים או בזכויות אחרות זה לזה רק בשל הוראת המנוח בצוואתו או על פי הדין.
- שיקולים משפחתיים רגשיים – כמו בת אשר מבקשת לקבל חפץ אישי של האם, הגם שלא אמורה הייתה לקבלו בהתאם לצוואה או לדין, מגיעה להסכמות עם יתר היורשים.
- שיקולים של "שלום בית" בין יורשים – על מנת למנוע קיפוח של אחד היורשים, או מדאגה קיומית ליורש אחר, או בכלל על מנת להימנע מעימותים כאלה ואחרים (כמו הסיכון שאחד היורשים יתנגד לצו קיום הצוואה או לצו קיום הירושה ואף אם התנגדותו אינה מוצדקת, בירור ההתנגדות יעכב הרי את חלוקת העיזבון כולו).
כיצד ייראה ההסכם?
- רצוי שיהיה בכתב (אם כי לא חייב).
- יכלול את שמות הצדדים ואת פרטיהם המדויקים – את היורשים כולם או חלקם (הרלוונטיים אם על פי הדין ואם על פי הצוואה), אך בכל מקרה לא יכלול שמות צדדים שלישיים.
- יכלול את נכסי העיזבון- באופן מפורט ומלא.
- יכלול הוראות מפורטות וברורות בהתייחס לאופן החלוקה החדש כפי שנקבע על ידי הצדדים.
מתי ואיך נשתמש בהסכם?
לאחר שנקבל לידינו את צו קיום הצוואה או הירושה וטרם חלוקת העיזבון, נגיש אותו ביחד עם ההסכם לחלוקת עיזבון לכל רשות הרלוונטית לחלוקת העיזבון (כמו רשות המקרקעין או הרשות למקרקעי ישראל) או לכל מוסד פיננסי רלוונטי (כמו בנק או חברת ביטוח או כל מוסד שמצויות בו זכויות או כספי המנוח).
באופן טבעי ואף שכיח, רצון המנוח או אף דיני הירושה על פי רוב אינם תואמים את מצב הדברים בין יורשי המנוח בעת פטירתו בפועל והמחוקק הישראלי השכיל לראות זאת ולכן, על מנת לחסוך סכסוכים משפחתיים מיותרים הגובלים לעיתים אף בביזוי זכר הנפטר, אפשר עריכת הסכם כגון זה.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר