האם אדם יורש גם את ההורה החורג שלו?

עם מותו של הורה שלא הותיר אחריו צוואה, ירושתו מחולקת בין בן זוגו לבין ילדיו. חוק הירושה פעל להשוות את מעמדם של ילדים שאומצו לילדים ביולוגיים כך שהורה מאמץ שנפטר יוריש את עיזבונו לילדיו המאומצים כאילו היו ילדיו הביולוגיים.

יחד עם זאת ירושה של הורה חורג, על אף דמיונה לירושה מכוח קשרי דם, כפופה למספר מגבלות שחשוב להכיר אותם בדרך למימוש זכות הירושה של ילד להורה חורג.

האם ילד מאומץ זכאי לרשת את ההורה המאמץ שלו?

חוק הירושה התשכ"ה-1965 קובע שבמקרים בהם אדם נפטר ולא הותיר אחריו צוואה כל רכושו יועבר ליורשיו על פי דין.

על פי החוק, היורשים של המנוח הם בן זוגו וילדיו, לרבות ילד שאומץ כדין שזכאי לרשת את ההורה המאמץ שלו, כאילו היה ילדו הביולוגי. במקביל גם ההורה המאמץ זכאי לרשת את הילד המאומץ כאילו היה הורהו.

האם נכדים לילד מאומץ זכאים גם הם לרשת את ההורה החורג?

כן. צאצאי המאומץ יורשים גם הם את ההורה המאמץ בהתאם לדיני הירושה. כך למשל במקרה שסב לנכד מאומץ נפטר לאחר פטירתו של ההורה המאמץ, מבלי שהותיר אחריו צוואה, הנכד החורג יקבל את חלקו של ההורה המאמץ שנפטר בירושת הסב. יתרה מכך המאומץ וצאצאיו יורשים גם את קרוביו האחרים של המאמץ (אחים, דודים וכו'), כפי שהיה זכאי ילד ביולוגי לרשת אותם.

חשוב לציין כי החוק קובע כי כל אדם יורש את הורהו (הביולוגי או המאמץ). על כן הילד ירש רק את חלקו של ההורה המאמץ שלו, ולא את חלקו של בן זוגו אם בן הזוג לא היה הורהו הביולוגי או שהוא לא אימץ אותו, וכל עוד הוא לא הותיר אחריו צוואה המורה אחרת.

האם ילד שלא אומץ כדין זכאי לרשת את ההורה החורג שלו?

ישנם מקרים בהם ילד גדל אצל הורים שאינם הוריו הביולוגיים, אך לא אומץ כדין באופן רשמי מאי אילו סיבות. כך למשל במקרים של משפחת אומנה שלא אימצה את הילד כדין בנסיבות שונות. גם במקרה הנפוץ בו ההורים מתגרשים, והילד עובר להתגורר עם אמו ובעלה החדש, או עם אביו ואשתו החדשה, הבעל או האישה החדשים אינם רשאים לאמץ את הילד.

יחד עם זאת, לעיתים מתפתחת בין הילד לבין מי שגידל אותו בפועל, על אף שלא היה אימוץ רשמי, מערכת יחסים של קרבה גדולה ואף של "הורות פסיכולוגית". נשאלת השאלה האם "הורות פסיכולוגית" מזכה את הילד בירושת הורהו שלא אימץ אותו כדין?

ילד שלא אומץ באופן רשמי, לא זכאי לרשת את ההורה החורג שלו

החוק לא מתייחס לסוגיה זו במפורש, אך הפסיקה קבעה כי יש להתייחס להוראות חוק הירושה הקובעות מבחן פורמלי של היורשים ולהצמד לפירוש המצומצם שבחוק המכיר רק במי שאומץ כדין כזכאי לרשת את הוריו החורגים, ועל כן מי שלא אומץ באופן רשמי לא ירש את ההורה החורג לפי דיני הירושה הכלליים.

כיצד ניתן בכל זאת להוריש לילד שלא אומץ כדין?

באמצעות עריכת צוואה. במקרים בהם יש מניעה לאמץ את הילד כדין, למשל ילד להורים גרושים שגדל עם דמות אב או דמות אם נוספים, ילד למשפחת אומנה שלא ניתן היה לאמץ אותו, ילד שעבר את גיל 18 במועד בו מבוקש לאמץ אותו, או בכל מניעה אחרת לאימוץ, ניתן להוריש לילד באמצעות עריכת צוואה שתקנה לו זכויות בירושה של ההורה המבקש להוריש לו.

כיצד ניתן להוכיח אימוץ כדין?

על המאומץ להציג צו אימוץ כדין, על מנת לממש את זכותו בעיזבון ההורה החורג שלו. כך למשל הורי אומנה, גם אם הם גידלו את הילד במשך שנים רבות מאז היה רך בשנים, לא יחשבו כהורים המאמצים של הילד, כל עוד לא ניתן צו אימוץ רשמי כדין.

חשוב לדעת שגם הרישום במרשם האוכלוסין לא בהכרח יעיד על אימוץ הילד, אלא יש להציג לבית המשפט צו אימוץ.

האם ילד מאומץ זכאי לרשת גם הורהו הביולוגי?

כן. ילד שאומץ זכאי לרשת גם את הוריו הביולוגיים בנוסף על זכותו לרשת את הוריו המאמצים. לעומת זאת הוריו הביולוגיים של הילד, הוריהם ואחיהם, אינם זכאים לרשת את הילד שאומץ.

עריכת צוואה תממש את רצונכם

בשורה התחתונה, הדרך הטובה ביותר לוודא שרצונכם האחרון ימומש לאחר מותכם היא באמצעות עריכת צוואה. כך תוכלו להוריש את רכושכם לילדיכם, הביולוגיים והחורגים בהתאם לראות עיניכם, בין אם אומצו כדין ובין אם לאו.