צוואה שותקת – מהי? (מדריך משפטי)

כבר דובר רבות על ההגנה העוטפת והחזקה אשר החוק הישראלי מעניק לעיקרון כיבוד המת וכפועל יוצא מכך, לרצונו האחרון של מנוח אשר בא לידי ביטוי, על פי רוב, בצוואתו האחרונה. לא בכדי, קיימים מנגנונים ומבחנים רבים, אשר לכולם מטרה אחת- מילוי צוואתו של אדם ככתבה.

מעבר לפגמים טכניים ומהותיים רבים העלולים לפגוע בקיום הצוואה, לעיתים הבעייתיות בצוואה אינה בשל ה"יש" אלא דווקא בשל ה"אין"- כלומר, כאשר בצוואה אין התייחסות למצב מסוים שעלול להתעורר בעתיד או לנכס מסוים שיכול להתקבל- המדובר הוא בצוואה שותקת.

מהי "צוואה שותקת"?

צוואה שותקת כשמה כן היא – כאשר הצוואה לא כוללת הוראות אופרטיביות בקשר לסיטואציות עתידיות העלולות להתעורר ובאופן סביר, או שלא מתייחסת לאפשרות ביטול או שינוי הצוואה בעתיד, או שלא מתייחסת לנכסים או זכויות עתידיות ולו באופן כללי אשר ניתן יהיה להסיק ממנו על הפרט ועוד.

צוואה שותקת "רגילה"

כאשר עסקינן בצוואה "רגילה" של מצווה אחד, אשר ערך צוואה בהתאם לרצונו ולכוונותיו שלו בלבד. במקרה כזה, ייתכן שצוואת המצווה הנ"ל תשתוק בהתייחס, למשל:

1. לנכסים מסוימים – כמו דירה אשר למרות שמצויה בבעלותו בעת מועד עריכת הצוואה, אין התייחסות ספציפית אליה בצוואה, או דירה שתתקבל בעתיד ואין התייחסות לרכוש עתידי.
2. לזכויות מסוימות – כמו זכויות פנסיוניות או בטוחיות העתידות להשתלם לאותו המצווה לאחר פטירתו ולמרות זאת, אין התייחסות אליהן בצוואה.

כיצד ינהג בית המשפט במקרה כזה?

1. לעיתים, משכילים מצווים להכניס בצוואתם סעיפי סל כלליים לגבי רכוש וזכויות עתידיות ולכן, בית המשפט יבחן תחילה את יתר הוראות הצוואה ויבדוק האם ניתן להקיש מהן על אותו רכוש או זכות.
2. באם אין התייחסות כזו, בית המשפט ינסה להבין מיתר הוראות הצוואה את כוונתו של המצווה ואם לא צלח ניסיון זה, יתן בית המשפט פרשנות בהתאם לנסיבות המקרה ולכוונת המצווה ואם לא יצליח לעשות כן (ללא שיעבור את הגבול בין פרשנות להתערבות), יחולק העיזבון בהתאם להוראות הדין.

צוואה שותקת "הדדית":

המונח צוואה שותקת מתעורר ברוב המקרים כאשר המדובר הוא בצוואה הדדית – בה באים לידי ביטוי שני רצונות של שני מצווים, מה שהופך את משימת ההתחקות אחרי רצונו האחרון של המצווה, למשימה קשה יותר, מדוע?

1. צוואה הדדית – הנערכת על פי רוב בין בני זוג, בני הזוג מורישים האחד לשני את כל עיזבונם במקרה של פטירת האחד ובמועד פטירת בן הזוג הנותר, יחולק העיזבון כולו לצדדים שלישיים אשר בני הזוג הסכימו עליהם בצוואה (יורש אחר יורש למעשה).
2. היכן הצוואה ההדדית שותקת? כאשר בני הזוג לא משכילים להכניס הוראות בצוואה לגבי האופציה לשנות או לבטל את הצוואה במקים מסוימים, או בקרות סיטואציות מסוימות בעתיד.
3. השלכות ה"שתיקה" – יוצא מכך, שלאחר פטירת הראשון, יכולות להתעורר סיטואציות (ה"פופולרית" ביותר הינה נישואי בן הזוג הנותר לאחר ורצונו להוריש גם לבן זוגו החדש או לילדיו החדשים ) שהצוואה למעשה שותקת לגביהן.
4. בית המשפט ינסה "לדבר" היכן שהצוואה שותקת – בית המשפט ינסה לבחון מתוך ראיות חיצוניות שיובאו בפניו ולגלות את רצונו של המצווה שנפטר- מה הוא היה רוצה עבור בת זוגו? האם היה רוצה להגבילה לכל החיים? האם היה מעדיף שתמשיך בחייה? וכיו"ב.

תוצאות ה"שתיקה":

במקרה בו בית המשפט לא הצליח להתחקות אחר הרצון האמיתי של המצווה הרלוונטי בנסיבות המקרה ולמרות הראיות החיצוניות שיובאו בפניו ובהתחשב בעובדה שאינו יכול להיכנס בנעלי המצווה, ינהג כדלקמן:

בצוואה רגילה – לגבי החלק ששותקים לגביו- יחולק בהתאם להוראות חוק הירושה.

בצוואה הדדית – לגבי השתיקה בהוראות שינוי/ ביטול עתידי- יחולו הוראות הצוואה הקודמת .

ברור, כי אף מצב זה של צוואה שותקת, ניתן היה למנוע בהתייעצות עם עורך דין ירושה טרם עריכת הצוואה.

בייחוד בימים אלו, כאשר קצב החיים מכתיב שינויים מהירים ומפתיעים שלא היו בעבר (בעבר למשל, המחשבה להינשא לאחר מות בן הזוג אפילו לא הייתה עוברת בראש בן הזוג הנותר), כדאי לנסות ו"לנבא" מצבים עתידיים (הגיוניים וסבירים כמובן), ככל הניתן.