להנמיך את הלהבות: גישור בסכסוכי ירושה (מדריך משפטי)

סכסוכים בין יורשים הינם, למרבה הצער, דבר שבשגרה וקורים למעשה גם "במשפחות הכי טובות". על פי רוב סכסוכים אלה לא מתעוררים רק בשל שיקולים כלכליים, אלא לרוב מעורבים גם רגשות עזים של קנאה, כעס, קיפוח, אפליה ונקמנות, מה שיכול (ובפועל אף מביא) למאבקים משפטיים עזים וממושכים בין קרובי משפחה. 

לכן וכשהמדובר הוא במאבקי ירושה, אמנם קשה כפליים בשל הרגשות המעורבים לצדדים "להניח את חרבם" לרגע ולנסות לשוחח ולהגיע להסכמות באמצעות מגשר, אך התמורה לצדדים שהשכילו להסכים ולבחור בדרך של גישור, הינה אף כפליים גדולה בהיבטים רבים.

סכסוכי ירושה בין קרובי משפחה – מפתיע?

לא אחת וכל אימת שמתגלעים סכסוכים מכוערים בין קרובי משפחה הנוגעים ברובם באופן חלוקת עיזבונו של הנפטר, התגובה הטבעית הינה צקצוק שפתיים ותהייה כיצד זה יכול להיות שלפתע, אח תובע את אחותו; בן את אימו; אב את ילדיו מנישואים קודמים או את הוריו ובייחוד, לאחר פטירת המוריש.

בפועל, סכסוכי ירושה "תפסו תאוצה" בשנים האחרונות וניתן לראות יותר ויותר תביעות המוגשות בעניינים אלו על ידי יורשים מתוסכלים, מקופחים, או סתם כאלה המונעים מיצר נקם או בצע כסף. יצוין, כי סכסוכים כאלה יכולים להתגלע הן כאשר יש צוואה והן כאשר אין.

על מה יכולים יורשים "לריב"? דוגמאות נפוצות

1. תחושת אפליה של אחד היורשים בהתאם לצוואה כאשר לו לא הייתה צוואה, היה מקבל מנה גדולה יותר בעיזבון המצווה.
2. הבטחת מצווה שלא באה לידי ביטוי בצוואה- למשל, בת אשר אימה הבטיחה לה כי לאחר מותה תקבל היא את כל תכשיטיה אך בצוואה חולקו תכשיטיה אף בין כלותיה של המצווה.
3. ילדים מנישואים ראשונים יוצאים כנגד ילדים מנישואים שניים בקשר לאופן חלוקת העיזבון.

גישור בסכסוכי ירושה – מדוע "דרך המלך"?

ידוע כי הליך גישור בכל סכסוך תמיד מומלץ יותר לצדדים מאשר ניהול הליכים משפטיים ארוכים ויקרים, ומקל וחומר כאשר מדובר בסכסוכי ירושה, כאן הערך המוסף הקיים להצלחת הגישור הינו גדול ויקר מפז , מעבר לשיקולים ה"רגילים" של גישור, הגם שגישור כזה בשל כל האמוציות הקיימות, קשה יותר. כך למשל:

1. בהליך גישור – הליך מוצלח שהסתיים בהסכם- הצדדים בהכרח יתקרבו זה לזה שוב בסיום ההליך. בהכרח יוכלו לשבת האחד עם השני ולשוחח ולהבין אחד את השני. ה"מטענים" הרגשיים שהובילו לסכסוך מלכתחילה, בהכרח ישקעו או יפחתו.
2. הוצאות הליך גישור – ניהול הליך משפטי בבית המשפט, כרוך בעלויות משפט גבוהות בדרך כלל (עורכי דין, מומחים וכיו"ב) ולעומתו, הליך גישור המתפרש על מספר פגישות מוגבל, יכול לחסוך לצדדים כספים רבים.
3. החלטות הדדיות ולא חד צדדיות – בגישור הצדדים מסכימים ביניהם על תוכן הסכם הגישור בניגוד לבית המשפט, שם השופט יחליט לטובת גרסה אחת על בסיס ראיות הצדדים.
4. הליך גישור קצר – בבית המשפט הליך משפטי יכול להתפרש על פני שנים. הליך גישור הינו קצר וממוקד ותלוי בעיקר בזמינות הצדדים והמגשר.

כיצד יתחיל הליך הגישור?

ניתן לאחר שהתחיל הליך משפטי, בדרך כלל בית המשפט יפנה את הצדדים לבדיקת היתכנות לגישור, אך ניתן גם בטרם החל הליך משפטי, הצדדים יכולים לפנות אל מגשר בהסכמה.

איך לבחור מגשר בסכסוכי ירושה?

על מנת לקבל את התוצאה המיטבית והמקצועית ביותר, רצוי לפנות אל מגשר המתמחה בתחום סכסוכי הירושה ורצוי עוד יותר, שיהיה זה גם עורך דין ירושה – מן הטעם הפשוט שעורך דין הבקיא בתחום הירושה, בקי בניהול סכסוכי ירושה הן בבית המשפט והן בהליכי גישור וסביר להניח שידיעותיו ומקצועיותו יכולים לתרום יותר להליך של גישור.

גישור – תוצאותיו

1. הגישור הצליח – הצדדים שיתפו פעולה והגיעו להסכמות שגובשו בהסכם גישור שיוגש לבית המשפט לקבלת תוקף משפטי מחייב.
2. הגישור לא צלח – הליך הגישור אינו מחייב את הצדדים לדבר ובאם ירצו, יוכלו להמשיך בניהול מאבקיהם בבית המשפט.

להנמיך את הלהבות – המדובר ביותר מסיסמא, מדובר בבחירה קשה של לנסות ולהגיע להסכמות בעת הקשה והרגשית ביותר, למען תוצאה שתהיה על פי רוב הן טובה יותר לצדדים כולם.