השפעה בלתי הוגנת, היא השפעה פסולה על אדם שעורך צוואה, הגורמת לו לערוך את הצוואה בניגוד לרצונו האמיתי.
הפסיקה מבחינה בין השפעה על עורך הצוואה שאין בה כל פסול, לבין השפעה בלתי הוגנת, הפוגעת ברצונו החופשי והאמיתי של המצווה, ותוביל לפסילת הצוואה.
בית המשפט נוהג לכבד את רצונו האחרון של אדם. הטענה כי צוואתו של אדם הושפעה באופן בלתי הוגן, ולכן יש לבטל אותה, נוגדת לכאורה את עקרון כיבוד רצונו האחרון של האדם, ולכן, בית המשפט לא יידרש לכך בקלות, אלא רק בנסיבות שיצדיקו זאת.
רק במקרים בהם בית המשפט ימצא לנכון כי לא מדובר ברצונו החופשי של המצווה, אלא הוא ערך את הצוואה תחת השפעה בלתי הוגנת שגרמה לו לצוות בניגוד לרצונו האמיתי, בית המשפט יפסול את הצוואה.
על מנת לקבוע שהשפעה היא בלתי הוגנת, בית המשפט ידרש למכלול הנסיבות, ויבחן בכל מקרה לגופו, האם אכן הייתה השפעה על המנוח, והאם היא הייתה לא הוגנת.
אין רשימה סגורה של אפשרויות להשפיע על המנוח באופן בלתי הוגן, יחד עם זאת, ישנם מספר עקרונות יסוד על פיהם יקבע בית המשפט שהתרחשה השפעה בלתי הוגנת.
כיצד בוחנים האם הייתה השפעה בלתי הוגנת?
מידת עצמאותו של המנוח.
תלות מקיפה ויסודית במשפיע:
- תלות כלכלית.
- תלות טיפולית/סיעודית.
- תלות נפשית.
כשירותו של המנוח – מצבו הבריאותי, הנפשי, גילו, כוחו להתנגד ללחץ שהופעל עליו וכו'.
מעורבות המשפיע בעריכת הצוואה.
קיום קשרים עם הסביבה – בחינת מידת הניתוק של המנוח מהסביבה, הסיבות לניתוק הקשרים, ומידת מעורבותו של המשפיע בניתוק הקשרים.
תום לב – בחינת התנהלותו והאינטרס של המשפיע.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר