זכויות בירושה של ידועה בציבור

כשאדם הולך לעולמו, עזבונו (נדל"ן, רכוש, כספים) עובר בדרך כלל ליורשיו על פי דין. לצד זאת, אדם יכול, בטרם מותו, לכתוב צוואה, שבה הוא קובע מי יקבל את עזבונו ובאילו תנאים.

מאמר זה יעסוק בזכויות בירושה של ידועה בציבור, כלומר – של מי שהייתה בת זוגו של המוריש וניהלה עמו חיים משותפים, אך לא נישאה לו.

האם ידועה בציבור יכולה לרשת את בן זוגה?

ידועה בציבור אכן יכולה לרשת את בן זוגה, בהתקיים שני תנאים מרכזיים:

1. היא חיה עמו חיי משפחה במשק בית משותף
2. היא לא הייתה נשואה לאדם אחר בעת מותו של בן זוגה, ואף הוא לא היה נשוי לאחרת בעת מותו.

הסיטואציה היחידה שיכולה למנוע מידועה בציבור לרשת את בן זוגה על אף התקיימותם של תנאים אלה, היא כאשר בן הזוג הותיר אחריו צוואה המכילה הוראות אחרות. כידוע, אם אדם הותיר אחריו צוואה – עזבונו מחולק על פי מה שהאדם קבע בצוואתו.

אם מתקיימים שני התנאים הראשונים שהצגתי, ובן הזוג לא הותיר אחריו צוואה המכילה הוראות אחרות – הידועה בציבור זכאית לרשת את בן זוגה על פי דין, בדיוק כפי שהייתה יורשת אותו אם הייתה נשואה לו. כדי לממש את זכותה, עליה להגיש לרשם הירושה בקשה לצו ירושה.

זכויות נוספות של ידועה בציבור לאחר מות בן זוגה

סעיף 57(ג) לחוק הירושה קובע שבמידה ובני זוג ידועים בציבור חיו חיי משפחה במשק בית משותף, ואיש מהם לא היה נשוי לאדם אחר בעת מות בן הזוג, זכאית בת הזוג, קרי הידועה בציבור, למזונות מעיזבונו של בן זוגה.

זכות זו חזקה יותר מזכות הידועה בציבור לרשת את בן זוגה, שכן הידועה בציבור זכאית למזונות מעיזבונו של בן זוגה גם אם האחרון הותיר אחריו צוואה המכילה הוראות אחרות.

הדבר גורם לכך, שבפועל ידועה בציבור מוגנת יותר מאישה שנישאה כדת משה וישראל, שכן אם זכותה של אישה נשואה למזונות נשללה ממנה עקב בגידה, עזיבתה את הבית וכדומה, גם זכותה למזונות מן העיזבון נשללת. לא כך הדבר כאשר מדובר בידועה בציבור.

בנוסף, סעיף 108 לחוק הירושה קובע שאם במות המוריש, התגוררה הידועה בציבור בדירתו יחד איתו, וגם אם הדירה בה התגוררו הייתה שכורה, הידועה בציבור זכאית להמשיך ולהתגורר בדירה בשלושת החודשים הראשונים שלאחר מות בן זוגה.

אם הידועה בציבור הייתה יורשת – היא זכאית להמשיך ולהתגורר בדירה בששת החודשים הראשונים שלאחר מות בן זוגה, ובתקופה זו היא אף רשאית להשתמש במטלטלי משק הבית המשותף, אם השתמשה בהם לפני שבן זוגה הלך לעולמו. בנוסף, אם היא הייתה תלויה בבן זוגה מבחינה כלכלית, כלכלתה ופרנסתה תהיינה מוטלות באופן מלא על העיזבון, בחודש הראשון שלאחר מות בן זוגה.

ידועים בציבור – האם בכל זאת כדאי לערוך צוואה?

כאמור, כל עוד ידוע בציבור לא הותיר אחריו צוואה המכילה הוראות אחרות, זכאית בת זוגו, קרי הידועה בציבור, לרשת אותו על פי דין, בדיוק כפי שהייתה יורשת אותו אם הייתה נשואה לו. עקב כך, ניתן לחשוב שאין כל צורך שידועים בציבור ישקיעו מזמנם בעריכת צוואה.

ואולם, מחשבה זו היא מעט מוטעית. אם יודעים בציבור עורכים צוואה, חלוקת הרכוש לאחר מות הראשון מביניהם – מוסדרת מראש, מה שמבטיח את יציבותו הכלכלית של הידוע בציבור שנותר בחיים. לעומת זאת, אם ידועים בציבור לא עורכים צוואה – לאחר מות הראשון מביניהם יצטרך הידוע בציבור שנותר בחיים להוכיח בבית המשפט שהוא אכן הידוע בציבור של הנפטר, דבר שעשוי לעכב את קבלת הירושה, ובמקרים מסוימים אף למנוע ממנו לחלוטין את קבלתה.

לסיכום, אם ידועה בציבור חיה עם בן זוגה חיי משפחה במשק בית משותף, ולא הייתה נשואה לאחר בעת מות בן זוגה, ואף הוא לא היה נשוי לאחרת בעת מותו, ולא הכין צוואה המכילה הוראות אחרות – זכאית הידועה בציבור לרשת את בן זוגה על פי דין, בדיוק כפי שהייתה יורשת אותו אם הייתה נשואה לו.

למרות זאת, רצוי שידועים בציבור יערכו צוואה. צוואה של ידועים בציבור מסדירה מראש את חלוקת הרכוש לאחר מות הראשון מביניהם, מה שמבטיח את יציבותו הכלכלית של הנותר בחיים. אי-עריכת צוואה מצד ידועים בציבור צפויה לגרום לכך שהידוע בציבור שנותר בחיים יצטרך להוכיח בבית המשפט שהוא אכן הידוע בציבור של הנפטר.

בנוסף, לידועה בציבור יש זכויות נוספות לאחר מות בן זוגה: היא זכאית למזונות מעיזבונו, זאת גם אם הותיר אחריו צוואה המכילה הוראות אחרות, וכן אם במותו היא התגוררה עמו בדירתו או בדירה שכורה, היא זכאית להמשיך ולהתגורר בה בשלושת החודשים הראשונים שלאחר מותו. אם היא הייתה יורשת – היא זכאית להמשיך ולהתגורר בדירה בששת החודשים הראשונים שלאחר מותו.

כמו כן, אם הייתה תלויה בבן זוגה מבחינה כלכלית – כל כלכלתה ופרנסתה תהיינה מוטלות באופן מלא על העיזבון, בחודש הראשון שלאחר מות בן זוגה.