התנגדות למתן צו קיום צוואה

התנגדות הינה, למעשה, מעין תביעה לביטול צוואה שהוגשה לקיום אצל הרשם לענייני ירושה על ידי הנהנים לצוואה, במסגרתה מנסה המתנגד למנוע את קיום הצוואה הלכה למעשה או להביא לביטולה המלא, תוך שמסתמך על עילות מפורשות (שרובן מפורטות בחוק הירושה כפי שיפורט להלן) ומביא ראיות לקיומן של עילות אלה.

צו קיום צוואה- מהו?

באופן רגיל וכאשר אין צוואה בנמצא, יחולקו נכסי וזכויות המנוח בהתאם להוראות חוק הירושה (בת זוגו, ילדיו, נכדיו וכו').

אך כאשר אדם עורך צוואה, מבקש הוא ועוד בחייו לקבוע את אופן חלוקת נכסיו ואת זהות הנהנים, ללא קשר לאמור בחוק הירושה ומשכך, על מנת שיהא ניתן לקיים את רצונו האחרון של המנוח, בהתייחס לכלל זכויותיו ונכסיו בעולם שהובעו מפורשות על גבי צוואה, על שאריו להגיש בקשה לצו קיום צוואה אצל הרשם לענייני ירושה שאחרת, לא ניתן יהא לפעול בהתאם לצוואה.

המועד להגשת ההתנגדות למתן צו קיום צוואה

בתוך 14 ימים מיום שפורסמה הודעה בעיתונות וברשומות בדבר הגשת הבקשה לצו קיום צוואה וכל עוד לא ניתן הצו לקיום הצוואה (היינו, ניתן להגיש גם אם עברו יותר מ-14 ימים אך הצו טרם ניתן בתנאי שהוגשה בקשה לאורכה).

היכן תוגש ההתנגדות?

ההתנגדות לצו קיום צוואה תוגש לרשם לענייני ירושה ולאחר מכן תועבר היא לבית המשפט לענייני משפחה, שם תידון ההתנגדות בהליך משפטי מלא שבסיומו יוחלט על ידי בית המשפט במסגרת פסק דין האם הצוואה תקפה או שמא ההתנגדות התקבלה והצוואה בטלה. מוגש להגיש את ההתנגדות באמצעות עורך דין ירושה.

מי יכול להגיש התנגדות למתן צו קיום צוואה?

חוק הירושה קובע כי "כל המעוניין בדבר" יכול להגיש התנגדות. בפועל, מוגשת ההתנגדות על פי רוב על ידי קרובי משפחה שמרגישים מקופחים מהחלטות המנוח בצוואה ובכל מקרה, כל מי שיש לו איזשהו אינטרס כלכלי בביטול הצוואה כפי שהיא.

אופן הגשת ההתנגדות

1. ההתנגדות תוגש בכתב ותכלול את שמות כל הצדדים הרלוונטיים (המנוח, המתנגדים והנהנים לצוואה) ואת פרטיהם האישיים.
2. ההתנגדות תפרט את כל הטענות העובדתיות והעילות המשפטיות שעליהן נסמכת ההתנגדות, לרבות מסמכים וראיות לתמוך בעילות אלה.
3. להתנגדות יצורף תצהיר המתנגד לתמוך האמור בהתנגדות.
4. להתנגדות יצורף אישור על תשלום אגרה.

העילות בשלן ניתן יהיה להגיש התנגדות למתן צו קיום צוואה

להלן יובאו העילות הנפוצות העומדות בבסיסי התנגדויות רבות, אך חשוב לציין כי אין המדובר ברשימה סגורה ועוד כי בשנים האחרונות, ניתן לראות בפסיקת בתי המשפט "פיתוח" עילות חדשות או "תתי עילות" והרחבה, בעצם, של רשימת העילות המנויה בחוק הירושה.

על פי רוב, ניתן לחלק את עילות ההתנגדות לשניים:

עילות המבוססות על פגמים טכניים – אותם ברוב המקרים יכול בית המשפט "לתקן" בעצמו או באמצעות אחרים ואז הצוואה נותרת תקפה:

1. העדר חתימה של אחד העדים (ניתן לפתור באמצעות הבאת העד עצמו להצהרה בפני בית המשפט והצהרתו על כי הצוואה אכן נחתמה בפניו על ידי המצווה).
2. העדר מועד עריכת הצוואה או מועד לא נכון.
3. טעויות טכניות בגוף הצוואה ( כמו שיכול ספרות, שם לא נכון וכיו"ב).
4. התייחסות לנכסים ו/או זכויות שכבר אינן קיימו במועד הגשת הבקשה לצו קיום צוואה.

עילות המבוססות על פגמים מהותיים הקשורים במצווה עצמו או בתוכן הצוואה והוראותיה – כאשר הראיות להוכחת עילות אלה צריכות להיות מבוססות ונתמכות בראיות, כמובן:

1. אי כשרות לצוות – אם המצווה מלכתחילה לא היה כשיר לעשות צוואה- קטין, פסול דין, נתון להשפעת תרופות או מצב רפואי בריאותי און נפשי שמנעו ממנו רצון חופשי וכיו"ב.
2. כשרות הצוואה עצמה – למשל כאשר הצוואה אינה הצוואה האחרונה שהותיר המצווה, או כאשר ישנה טענה כי החתימה על גבי הצוואה אינה חתימת המצווה.
3. תוכן הצוואה או הוראה מהותית מהוראותיה אינה חוקית או אינה מוסרית.
4. המצווה היה נתון להשפעה בלתי הוגנת בעת עריכת הצוואה – האם המצווה היה נתון להשפעה פסולה של מי מהנהנים לצוואה? האם היה תלוי בו? האם הצוואה נבעה מחשש ממשי לחייו או לעתידו של המצווה? האם איימו עליו? האם כפו עליו? האם הטעו אותו? האם ניצלו את מצוקותיו בכדי להשיג טובות הנאה עתידיות כאלה ואחרות הימנו?
5. מעורבות בעשיית הצוואה – של קרוב משפחה או בעל מקצוע אחר (עורך דין, רופא, מטפל וכו'), אשר היה בה כדי להשפיע על רצונו של המצווה.

ככל שבבסיס ההתנגדויות עומדת עילה אחת (או יותר), מבוססת, חזקה ונתמכת בראיות מוצקות וככל שהמתנגד יעמוד בתנאים הטכניים המפורטים לעיל, הרי שסיכוייו להביא לביטולה המלא או החלקי של הצוואה, משמעותיים.