התנגדות לצוואה – כיצד?

כל אדם יכול, לפני שהוא הולך לעולמו, לערוך צוואה ובה לקבוע מי יקבל את עזבונו (הרכוש, הנדל"ן והכספים שלו) לאחר מותו. מאמר זה יעסוק בהתנגדות לצוואה.

מי יכול להתנגד לצוואה וכיצד עליו להגיש התנגדות זו?

התנגדות לצוואה ניתנת להגשה על ידי כל אדם שיש לו זיקה כלשהי לצוואה. בדרך כלל, התנגדות לצוואה מוגשת על ידי יורשי המצווה, שמאמינים שהחלק שנקבע שיקבלו מעיזבון המצווה, צריך להיות משמעותי יותר.

התנגדות לצוואה צריכה להיות מוגשת לפני שצו קיום הצוואה ניתן. הגשת ההתנגדות כרוכה בתשלום אגרה בשווי 986 ש"ח, שניתן לשלם:

• בבנק הדואר באמצעות שוברים הניתנים לקבלה בעמדות קבלת הקהל של הרשם לענייני ירושה
• בכרטיס אשראי באותן העמדות
• באופן מקוון דרך שירות התשלומים הממשלתי.

לאחר תשלום האגרה, על המתנגד לצוואה להגיש את ההתנגדות לרשם לענייני ירושה, לכל היותר תוך ארבעה-עשר ימים מיום פרסומה ברשומות ובעיתונות. בהתנגדות צריכים להיות מצוינים:

• השם ומספר תעודת הזהות של המצווה
• השם ומספר תעודת הזהות של המתנגד
• השמות ומספרי תעודות הזהות של כל יתר היורשים שמצוינים בצוואה
• אישור על כך שהאגרה שולמה
• הסיבות להתנגדות לצוואה
• מסמכים שתומכים בהתנגדות + תצהיר מאומת בפני עורך דין שתומך בעובדות שמצוינות בהתנגדות
• ייפוי כוח (אם המתנגד מיוצג על ידי עורך דין ירושה).

אם המתנגד מבקש, מסיבה מוצדקת, להאריך את מועד הגשת ההתנגדות לצוואה – ניתן לעשות כן, אך כמות הפעמים לכך מוגבלת.

נטל ההוכחה בהתנגדות לצוואה

כשאדם מתנגד לצוואה, נטל ההוכחה מוטל, בעיקרון, עליו. הוא צריך להוכיח לבית המשפט שהצוואה אינה משקפת את רצונו האמיתי של המצווה.

עם זאת, אותו אדם יכול "להפוך" את נטל ההוכחה ולהטילו על שאר היורשים, שלא שותפים להתנגדות לצוואה. במקרים כאלה, יורשים אלה צריכים להוכיח שהצוואה דווקא משקפת את רצונו האמיתי של המצווה, על אף טענות המתנגד לצוואה.

דוגמא בולטת למקרים מעין אלה הם מקרים שבהם הצוואה מכילה פגם צורני, או מספר פגמים צורניים (למשל: המצווה ו/או העדים אינם חתומים על הצוואה). אמנם המתנגד לצוואה הוא כמובן זה שמגיש את ההתנגדות, אך למעשה, נטל ההוכחה עובר ליורשים שלא מתנגדים לצוואה – הם צריכים להוכיח שלמרות הפגמים הצורניים בצוואה, אין הדבר אומר שהיא לא משקפת את הרצון האמיתי של המצווה.

לכן, ניתן לומר שמקרים שבהם נטל ההוכחה מוטל על היורשים שלא מתנגדים לצוואה (ולא על האדם המתנגד לה), הם מורכבים יותר, שכן המתנגד לצוואה צריך להוכיח את קיומה של טענתו (קרי, על דרך החיוב), והתומכים בצוואה צריכים להוכיח את אי-נכונותן של טענות המתנגד (קרי, על דרך השלילה).

כמו כן, כדי שמטרתו של המתנגד (פסילת הצוואה) תושג, מספיק שיוכיח שאחת מטענותיו מתקיימת, אך כדי שמטרתם של התומכים (קיום הצוואה) תושג, הם צריכים להוכיח שכל טענות המתנגד הן חסרות שחר.

באילו מקרים התנגדות לצוואה מתקבלת?

התנגדות לצוואה עשויה להתקבל, למשל, במקרים שהמתנגד מוכיח שהצוואה מקפחת אותו ואינה הוגנת.

מקרים נוספים שבהם ישנו סיכוי גבוה יותר לכך שההתנגדות תתקבל והצוואה תיפסל, הם מקרים שבהם המתנגד מוכיח שהמצווה לא היה צלול בדעתו כשערך את הצוואה, או שהצוואה המדוברת היא לא הצוואה האחרונה של המצווה אלא הוא ערך צוואה עדכנית יותר.

גם כשהמתנגד מוכיח את קיומם של פגמים צורניים למיניהם בצוואה, גובר הסיכוי שההתנגדות תתקבל והצוואה תיפסל.

לסיכום, כל אדם שיש לו זיקה כלשהי לצוואה יכול להגיש התנגדות לצוואה. עליו לעשות כן לפני מתן צו קיום הצוואה וכן לאחר שהוא משלם אגרה בשווי 986 ש"ח. בהתנגדות, המוגשת לרשם לענייני ירושה, על המתנגד לציין מספר פרטים (כמו השמות ומספרי תעודות הזהות שלו, של המצווה, ושל שאר היורשים שמצוינים בצוואה).

כמו כן, עליו לצרף להתנגדות מספר מסמכים, ביניהם כאלה שתומכים בהתנגדות, וכמובן להסביר מדוע הוא מתנגד לצוואה. בעיקרון, נטל ההוכחה מוטל עליו, אך הוא יכול "להפוך" את נטל ההוכחה ולהטילו על שאר היורשים, שתומכים בקיום הצוואה.

מקרים שבהם המתנגד מוכיח שהצוואה מקפחת אותו ואינה הוגנת, או שהמצווה לא היה צלול בדעתו בעת עריכת הצוואה, או שבצוואה ישנם פגמים צורניים למיניהם, הם מקרים שבהם ישנו סיכוי גבוה יותר שההתנגדות תתקבל, והצוואה, בסופו של דבר – תיפסל.