האם ניתן לרשת דירת עמידר (דירה ציבורית)? (מדריך משפטי)

הזכות לדיור ציבורי בישראל נולדה עת זיהתה המדינה, מצוקה אמיתית מצד אוכלוסייה מסוימת, להרשות לעצמה ולו קורת גג מינימאלית וכל אימת שאדם עומד בקריטריונים שקבע משרד הבינוי והשיכון (נקרא "זכאי"), אזי יוכל הוא לשכור דירה במחיר זעום ואף לרכוש את הבעלות בדירה בהמשך בהתקיים תנאים מסוימים.

בשנים האחרונות התעוררה לא אחת השאלה – האם זכאותו של האדם יכולה לעבור בירושה ליורשיו ואם כן – מכוח מה? שהרי על פניו המדובר הוא בזכות אישית שאינה ניתנת להעברה. כיצד תיבחן בעצם זכאותו של יורש לרשת דירת מגורים המשתייכת לדיור הציבורי?

זכאות אדם לדירה ציבורית

על מנת לענות על השאלה שבכותרת, יש להבין תחילה את משמעות זכאותו של אדם לדירה ציבורית מלכתחילה. בשל הביקוש הרב הקיים לדיור ציבורי, על המבקש להראות כי עומד ובאופן דווקני בכל דרישות החוק, למשל ורק על קצה המזלג:

1. מי שהוגדר חסר דירה.
2. מי שבעשר השנים האחרונות לא היו לו כל זכויות בדירה.
3. מי שלא קיבל סיוע ממשלתי בעניין מגורים.
4. לא הייתה לו דירה בדיור ציבורי בשנה האחרונה.

כלומר, הזכאות הינה אישית של אותו האדם הזכאי אשר צריך להראות כי עומד בכל התנאים ולכן בהכרח, באה היא על חשבונו של אדם אחר שקצת "פחות מסכן" ממנו ופחות עומד בתנאים ממנו ומשכך, צריך להבין את ההיגיון העומד מאחורי מתן האפשרות במקרים מסוימים לרשת את אותה זכות אישית בדיור הציבורי.

אפשרות הזכאי לרכישת הדירה הציבורית

לזכאי עומדת האופציה במהלך מגוריו בדירה הציבורית ובהתקיים תנאים מסוימים, לרכוש את הדירה הציבורית במחיר מופחת ממחיר השוק ובתנאי רכישה קלים יותר ולמרות זאת, הרבה זכאים אינם באמת יכולים לשלם עבור זכות הבעלות.

האם יכול היורש להיכנס לנעלי המוריש – אילו סיטואציות עלולות להתעורר

מהדילמה המתוארת לעיל נולדו במרוצת השנים מצבים שונים ומאחר והמצב אינו ברור וחד משמעי בהתאם לחוק, הוגשו תביעות רבות בעניין – כיצד ינהג בית המשפט בסיטואציות כגון אלו המתוארות להלן:

1. אם זכאי כבר מצוי בעיצומו של הליך רכישת הזכות וכבר שילם תשלומים על חשבון הדירה ואז נפטר.
2. אם זכאי החל בהליך רכישת הזכות ושילם רק מקדמה ואז נפטר.
3. אם זכאי החל בהליך רכישת הזכות רק באופן טכני (חתם על מסמך כוונות וכיו"ב בלבד) וטרם הספיק לשלם דבר לפני שנפטר.
4. אם הזכאי לא החל כלל בהליך רכישת הזכות, אך עומד בתנאי האופציה באופן עקרוני.

בהיעדר הוראות חד משמעיות – כיצד יכריע בית המשפט?

מאחר ואין כל התייחסות חד משמעית או קריטריונים ברורים לקביעת זכותו של היורש לרשת את זכויות המוריש בדירה ציבורית, ישקול בית המשפט את נסיבות המקרה, בכל מקרה לגופו ובין היתר, ישקול שיקולים של עשיית צדק והגינות ואף יבחן, האם היורש בעצמו יכול להיחשב זכאי לדיור ציבורי לפי הגדרת חוק הדיור הציבורי.

דייר ממשיך – קבלת הזכאות ללא ירושה

בחוק הדיור הציבורי נקבעו קריטריונים ברורים אשר בהתקיימם, יכול דייר ממשיך להמשיך להתגורר בדירה הציבורית אף לאחר פטירת הזכאי ובין היתר:

1. אם הזכאי התגורר בדירה לפחות 5 שנים לפני שנפטר או שעבר למוסד סיעודי.
2. הדייר הממשיך יכול להיות: בן זוג של הזכאי (כולל ידוע בציבור), ילד, נכד או הורה של הזכאי.

כמובן, שלא תמיד הדייר הממשיך הוא גם יורשו על פי דין של המוריש, אך ניתן במצבים מסוימים לערוך הסכם בין יתר היורשים לבין מי שיכול להיות דייר ממשיך ולחלוק את העיזבון כולו (ככל שישנו) וכך, למעשה, מועברת זכאותו של הזכאי אף ללא ירושה.

בשורה התחתונה, מדובר בסוגיה שאין עליה תשובה חד משמעית ויש לבחון כל מקרה לגופו. כמובן, שטרם הגשת תביעה, יש לבחון עם עורך דין ירושה את סיכויי התביעה באותן נסיבות ספציפיות.