כלל גדול בדיני ירושה הוא המצווה לכבד את דברי המת, אך מה קורה כשהמת מצווה צוואה בלתי מוסרית?
האם אדם יכול להורות בצוואתו הוראות המתנות את קבלת הירושה, בלימודים? חתונה? גירושין? ניתוק קשר משפחתי? ועד איזה גבול בית המשפט יאפשר את "שליטת המת על החי"?
מתי צוואה הופכת לבלתי מוסרית
סעיף 34 לחוק הירושה קובע כי "הוראת צוואה שביצועה בלתי חוקי, בלתי מוסרי או בלתי אפשרי – בטלה." הפסיקה קבעה כי הוראה בלתי מוסרית תהא הוראה הנוגדת את "תקנות הציבור" וכי לבית המשפט נתון שיקול הדעת לקבוע מתי הוראה נוגדת את תקנות הציבור ולפיכך אינה מוסרית וניתנת לביטול.
מה קובעת תקנת הציבור בירושה
על מנת לקבוע האם מדובר בהוראה הנוגדת את תקנות הציבור, בית המשפט יבחן את תפיסת הציבור והשקפתו המוסרית. תקנת הציבור תבחן לאור חוקי היסוד, והיא עשויה להשתנות במרוצת השנים, כך שמה שנחשב בעבר כמוסרי יכול להיחשב בעתיד כבלתי מוסרי או להפך.
מהו שלטון היד המתה?
שלטון היד המתה או "שלטון הרפאים", הינו מונח שהוטמע בשנת 1975, במקרים בהם המצווה מבקש לשלוט בחייהם של היורשים באמצעות צוואתו.
הכלל הנהוג הוא כי מצווה לכבד את רצון המת, לכלל זה ניתן מעמד מיוחד בבואו של בית המשפט לבחון את הוראות הצוואה. לפיכך בית המשפט יאפשר תנאים שיקבע המנוח בצוואתו על מנת שיורשיו יזכו בחלקם בירושה.
יחד עם זאת החופש לצוות אינו מוחלט, ובמקרים קיצוניים, הנוגדים את תקנת הציבור, מהווים שליטת המת על החי או פוגעים בזכויות יסוד של היורשים, בית המשפט יבטל את ההוראות הפוגעניות שציווה המנוח בצוואתו.
הוראה בלתי מוסרית בצוואה
צוואה בלתי מוסרית היא צוואה שכוללת הוראה בלתי מוסרית אף אם היא חוקית. כך למשל, הוראה המחייבת את כל היורשים לעבור יחד עם משפחותיהם לגור בדירתו הקטנה של המנוח, ולהדיח זה את זו כל שבוע, כשהשורד האחרון בדירה יזכה בדירת הירושה, סביר להניח שהייתה נפסלת על ידי בית המשפט בשל חוסר המוסריות שלה. גם הוראות המסכנות את חיי האדם לצורך קבלת רכוש או פוגעות בשלום גופו או בקניינו הפרטי, יראו כהוראות בלתי מוסריות ויפסלו.
האם ניתן לבטל צוואה בלתי מוסרית?
הוראות סעיף 38 לחוק הירושה קובעות שאם ניתנה הוראה בצוואה שהיא בלתי מוסרית, בטל התנאי או החיוב, אך אין בכך לבטל את הזכייה שהייתה מותנית או את החיוב שהיה מוטל עליה.
עוד נקבע כי אם בטל חלק או הוראה בלתי מוסרית בצוואה, אין בכך לבטל את שאר חלקיה, הוראותיה או תנאיה, אלא בהתאם לשיקול דעת בית המשפט, כאשר הם קשורים להוראה הבלתי מוסרית, או שהמצווה לא היה רוצה שהם יתקיימו מבלי התנאי הבלתי מוסרי שהציב.
למעשה, המחוקק מעניק סמכות לבית המשפט לבטל את ההוראות הבלתי מוסריות, מבלי לבטל את הצוואה כולה, כך ששאר צוואתו של המנוח תקויים בהתאם להוראותיו.
המחוקק מבקש בכך לאזן את הזכות של המצווה לקבוע מה יעשה ברכושו יחד עם זכותם של היורשים שהמנוח לא ימשיך לשלוט בחייהם לאחר מותו, על ידי כך שאף אם ההוראה תבוטל, שאר צוואתו של המנוח תכובד ותקויים בהתאם לרצון המנוח, והכל תוך שבית המשפט בוחן את רצון המנוח בקיום שאר הוראות הצוואה.
מהי צוואה נקמנית
צוואה נקמנית היא צוואה שמטרתה לנקום ביורש מסויים או ביורשים כולם. ניתן להבין מאופי הצוואה ומההוראות בה כי מדובר בצוואה נקמנית, למשל במקרים בהם המצווה מוסיף אמירות שליליות על היורשים ומנמק כך את נישול היורש מהצוואה.
האם ניתן לבטל צוואה נקמנית?
צוואה נקמנית אינה עילת ביטול צוואה על ידי בית משפט כשלעצמה. אדם רשאי לנשל את אחד מיורשיו ולנמק זאת, ואף מומלץ, במקרה בו מצווה מנשל יורש קרוב, כי הנישול יעשה תוך הסבר מנומק לסיבת הנישול, על מנת להמנע ממקרים של התנגדות לירושה בהם נטען כי האדם לא היה צלול בעת כתיבת צוואתו.
כאשר ניתן הסבר מנומק לסיבת הנישול, גם אם ההסבר נראה נקמני ואינו מקובל על היורשים, ניתן להבחין בצלילות המנוח מתוך הכתוב, ולהסיק כי עשה זאת מרצון אמיתי וכנה. למעשה, על מנת לפסול צוואה נקמנית או הוראות מסויימות בה, יש להוכיח כי מדובר בהוראה בלתי מוסרית, ולא די בכך שההוראה פוגעת באותו יורש בלבד.
נטל הראייה להוכיח כי הצוואה בלתי מוסרית
הדין בישראל מתיר לאדם אפשרות נרחבת מאוד לשלוט ברכושו לאחר מותו, הדין מתיר לאדם להורות יורש במקום יורש, במקרים בהם אחד היורשים נפטר והוא מבקש למנוע את העברת הירושה לאדם אחר ויורש אחר יורש במקרים בהם רוצה אדם להותיר רכוש לאדם עד לפטירתו ולאחר מכן לאחר.
הדין אף מתיר לאדם לקבוע ירושה על תנאי, כך שהירושה תועבר לאדם רק בתנאי מסויים, או מנגד שירושה לא תועבר לאדם בתנאי מסויים, ונטל הראייה להוכיח כי הצוואה או הוראה בה היא בלתי מוסרית, מונח על כתפי הטוען כי מדובר בהוראה בלתי מוסרית.
כך במקרים בהם אדם מוסיף לצוואה תנייה לפיה זוכה שיגיש התנגדות לצוואה, לא יהיה זכאי לחלקו בעיזבון, ולמעשה פוגע בזכותו של יורש לפנות לערכאות המשפטיות, בית המשפט לא יראה בכך באופן אוטומטי כתנייה בלתי מוסרית, אלא רק במקרים חריגים כשמטרת התנייה היא להרתיע מתנגד לפנות לבית המשפט.
גם במקרים בהם מנוח ציווה לחייב את יורשיו שהתגוררו בחו"ל לעלות לישראל, על מנת לממש את הצוואה, נקבע כי לא הוכח שהצוואה היא בלתי מוסרית, לאור כך שמטרת הוראת המנוח הייתה לשמר את הרכוש של המנוח בישראל, ולאור התפיסה הציבורית וההשקפה המוסרית בישראל לפיה עליית יהודים ארצה היא תכלית ראוייה שאינה נוגדת את תקנות הציבור.
במקרה נוסף בו הורה אדם בצוואתו על תנייה לפיה במקרה של גירושין, ינושל היורש, שהוא בנו של המנוח, נקבע כי מדובר בתנייה שאינה נוגדת את תקנות הציבור, לאור כך שמטרתו של המצווה הייתה לדאוג לנכדיו במקרה של גירושין בין ההורים.
לעומת זאת אם היה מדובר בתנייה המחייבת את בנו של המנוח להתגרש מאשתו על מנת לרשת אותו, בית המשפט היה רואה בכך כהוראה הנוגדת את תקנות הציבור, וזאת בהתאם להלך הרוח הציבורי ויחסו למוסד הנישואין ולכפיית ניתוק קשרי משפחה.
מכאן אנו למדים כי נטל הראייה להוכיח כי הוראה מסויימת בצוואה אינה מוסרית, אינו פשוט, ובמרבית המקרים בית המשפט יטה לכבד את רצון המת, ואף יתכן כי מומלץ להעלות עילות אחרות כנגד קיום הצוואה. עורך דין ירושה יוכל לייעץ לכם כיצד עליכם לפעול, אילו ראיות מומלץ לאסוף ואילו עילות מתאימות לפסילת הוראות הצוואה.
3 דוגמאות לצוואות בלתי מוסריות
על אף שנטל הראייה להוכיח כי הצוואה אינה מוסרית אינו פשוט, כפי שכבר הבהרנו לא מדובר במשהו שאינו אפשרי, וישנם מקרים בהם בית המשפט נאלץ לקבוע, בניגוד לכלל לפיו מצווה לכבד את רצון המת, כי הצוואה או הוראה בה אינה מוסרית:
- במקרה בו אם הורתה שבתה הקטינה תירש את כל עיזבונה בגיל 25 בתנאי שלא יהיה כל קשר בינה לבין אחותה. נקבע כי התנאי בטל בשל חוסר המוסריות של ניתוק האחיות:"הסייגים המועטים לעניין הוראות שמצווה רשאי לצוות, מכוונים בעיקר למנוע שליטה ממושכת מדיי של המת על החיים… תנאי שמשמעותו ציווי לנתק קשר למשך תקופת חיים בין שתי אחיות, כמו גם בין בת לבני משפחה אחרים, הינו בלתי מוסרי, וככזה בטל" (עא 724/87 ורדה כלפה נ' תמר גולד)
- סעיף צוואה נוסף שנפסל על ידי בית משפט הוא סעיף שהורה כי ילדי האם המנוחה יועברו למשמורת הסבתא במקום למשמורת האב. בית המשפט ראה לנגד עיניו את טובת הילדים הקטינים, וקבע כי מדובר בהוראה שהיא בלתי מוסרית, ותפגע בטובתם.
- בית המשפט פסל הוראות בצוואה שקבעו כי אשתו של המנוח תזכה בירושה רק אם תמנע מחיי אישות עם בן זוגה העתידי ותמנע מלעבוד בכל ימי חייה, וכי מנהל עיזבון ימונה על מנת לפקח על קיום ההוראות. בית המשפט קבע כי התנאים יפגעו בזכויות היסוד של האישה, בזכותה לכבוד, חירות, תנועה ועיסוק, מבלי כל תכלית ראוייה.
זכות המצווה אל מול זכות היורשים
צוואה בלתי מוסרית מעלה שתי זכויות מתנגשות, החופש של המנוח לקבוע את תוכן הצוואה אל מול החופש של היורשים לקבוע את אורח חייהם, ובעניין זה נקבע בפסק הדין בהליך בע"מ 6251/15:
" נקודת המוצא היא אמנם העיקרון הבסיסי בדיני הירושה, לפיו "מצוה לקיים דברי המת", ועיקרון זה מעניק למצוה חופש לקבוע את תוכן צוואתו, אולם חופש זה אינו מוחלט. "הטעם מעיקרא להגבלת זכותו של המצוה הוא תחימת האפשרות הניתנת לאדם שנפטר לשלוט על נכסים מקברו"
האם צוואה מנשלת היא בלתי מוסרית?
בניגוד למדינות אחרות, כמו למשל חלק ממדינות אירופה, שם החוק מחייב להוריש חלק מסוים בעיזבון לילדים, בישראל החוק לא מגביל מוריש כיצד לערוך את צוואתו או למי להעניק את עיזבונו, וידו של המצווה היא חופשית. המשמעות היא שצוואה שמנשלת יורש על פי דין היא חוקית, ואינה נוגדת את הוראות חוק הירושה. אך האם מדובר בצוואה בלתי מוסרית?
הפסיקה בישראל ענתה על שאלה זו בשלילה. על פי הפסיקה, צוואה שמנשלת יורש על פי דין, או מעדיפה יורשים על פני יורשים אחרים, אינה צוואה בלתי מוסרית ואינה נוגדת את תקנות הציבור. העיקרון המנחה את האינטרס הציבורי בקיום צוואה, אינו עקרון השוויון או עקרון הדאגה לחלשים, אלא כיבוד רצון המת, אפילו כשרצון זה מנשל יורש על פי דין.
לפיכך, גם במקרים בהם הורה מעדיף ילד אחד על פני אחר, מדיר מצוואתו את ילדיו, או את בן זוגו, ואף במקרים בהם ההורה מוריש את כל רכושו לאדם שאינו יורש טבעי, בית המשפט בישראל קבע באופן ברור, כי לא מדובר בצוואה בלתי מוסרית.
האם זה מוסרי לאסור על מכירת רכוש שהתקבל בירושה?
חוק הירושה מתיר לצוות ליורש אחר יורש, ובכך הוא מאפשר לאסור על מכירת רכוש שהתקבל בירושה, אך באופן מוגבל, ליורש אחר יורש בלבד, ולא למשך דורות.
בית המשפט קבע למשל שהוראה שאוסרת על מכירת דירה שהתקבלה בירושה תהיה מוסרית ותתקבל אם היא מגבילה את היורש הראשון בלבד, ולאחר מכן היורש הבא אחריו אינו מוגבל עוד ממכירת הדירה.
לעומת זאת הוראה המגבילה את מכירת הדירה גם על היורש הבא, ועל היורשים שאחריו, עד אין קץ, היא ניסיון של המת לשלוט על החי, הפוגעת בזכויות יסוד של היורשים, והיא בלתי חוקית ובלתי מוסרית, ולכן היא תיפסל.
בסיכום הדברים, בית המשפט יעשה ככל הניתן על מנת לכבד את רצון המת, אך במקרים חריגים במיוחד, בהם יקבע כי הוראות הצוואה נוגדות את תקנת הציבור, לא יהא מנוס מלבטל הוראות בלתי מוסריות בצוואה.