פסק הדין של בית המשפט המחוזי במרכז-לוד עסק בשאלה האם תפסל צוואה של מנוח שהנכד שלו ערך את מסמך הוורד של צוואתו?
הרכב השופטים, אב בית הדין השופט צבי ויצמן, השופטת יעל מושקוביץ והשופטת צבייה גרשטיין פפקין ענה על השאלה בחיוב. בהתאם לחוק הירושה: "הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל-פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה בן-זוגו של אחד מאלה – בטלה.", ועל כן יש לפסול את הצוואה שנערכה על ידי נכד.
המנוח ערך צוואה שנישלה את אחת מבנותיו והעניקה את כל הרכוש לנכדיו מבתו השנייה בלבד
המנוח ערך בשנת 2014 צוואה בה הוריש את רכושו, מחצית לבתו האחת ומחצית לנכדיו מבתו השנייה. בחלוף שנה המנוח ערך צוואה חדשה המנשלת את בתו, והוריש את כל רכושו לנכדיו מבתו השנייה בלבד. בצוואה הובהר שהמנוח העניק את כל רכושו לנכדים מבתו השנייה בלבד, בגלל קשייה הכלכליים, במטרה שהנכדים יתמכו בה כלכלית.
במות המנוח, הנכדים הגישו בקשה לקיום הצוואה האחרונה. הבת המנושלת הגישה התנגדות לקיום הצוואה האחרונה. לטענתה בתו השנייה והנכדים היו מעורבים בעריכת הצוואה והשפיעו על המנוח באופן בלתי הוגן, בזמן שסבל ממחלות רבות ולא היה כשיר לערוך צוואה.
המעורבות בעריכת הצוואה הייתה חריגה ביותר והביאה לביטול הצוואה
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון שוכנע שהמעורבות של היורשים בצוואה הייתה חריגה ביותר, תוך שהם השפיעו באופן לא הוגן על המנוח. נקבע שהנכדים שכנעו את המנוח לערוך את הצוואות, איתרו עבורו רופא פסיכוגריאטי, נכחו בבדיקה, ולבסוף אחד הנכדים, עורך דין במקצועו, ניסח וערך את הצוואות בעצמו, ושלח אותן במייל למי שהיה חתום עליהן. על כן בית המשפט פסל את שתי הצוואות של המנוח.
הנכדים לא קיבלו את רוע הגזירה וערערו לבית המשפט המחוזי. לטענתם המנוח היה כשיר לערוך צוואה, ושינוי הצוואה היה בהתאם לרצונו, במטרה לסייע לאמם כלכלית, ומתוך כך שאמם הייתה היחידה שטיפלה בו בעוד הבת המנושלת נמנעה מלבקר אותו.
מסמך הצוואה נערך מראשית ועד סופו על ידי הנכד
בית המשפט המחוזי במרכז-לוד דחה את הערעור וקבע שהצוואה פסולה. השופטים קבעו שלא כל מעורבות בעריכת צוואה תבטל את הצוואה, אך במקרה זה לא מדובר בהדפסת חלק טכני בצוואה, אלא בעריכה ובניסוח של מסמך הצוואה מראשיתו ועד סופו, המבטלת את הצוואה.
השופטים קבעו שמי שהכין את המסמך הממוחשב של הצוואה, הדפיס ומסר לעורך הדין החתום על הצוואה, נחשב באופן ברור לפי לשון החוק למי שערך את הצוואה, ולכל הפחות למי שלקח באופן אחר חלק בעריכתה ועל כן יש לפסול את הצוואה.
לבסוף פסקו השופטים שיש לדחות את הערעור, לפסול את הצוואה כולה ולחייב את הנכדים בהוצאות משפט בסך 20,000 ₪ לטובת הבת המנושלת.
יורש שיערוך את מסמך הצוואה יביא לביטולה
סוף מעשה במחשבה תחילה, מי שמנסח צוואה מראשיתה ועד סופה הוא "מי שערך אותה", כלשון החוק, ולכן אם הוא יורש או נהנה מהצוואה, הצוואה תבוטל. כך למדו על בשרם נכדיו של מנוח שערכו את מסמך הוורד של צוואתו, וגרמו לבטלות הצוואה כולה.
לקריאת פסק הדין המלא ראו 45892-09-21 א.נ ואח' נ' א.ש