5 כללי יסוד בכתיבת צוואה

כשאדם הולך לעולמו, עזבונו (נדל"ן, רכוש, כספים) עובר בדרך כלל ליורשיו. לצד זאת, אדם יכול, בטרם מותו, לכתוב צוואה, שבה הוא קובע מי יקבל את עזבונו ובאילו תנאים. במאמר זה אציג חמישה כללי יסוד בכתיבת צוואה.

על הצוואה להיות ברורה ומדויקת

הצוואה צריכה להיות מנוסחת באופן שאינו משתמע ל-2 פנים, וכן עליה להכיל פרטים מדויקים. כל עוד הצוואה לא תעמוד בשני תנאים אלה, הדבר עלול להוביל למתחים וויכוחים בין האנשים הנכללים בצוואה, ואולי אף לפסילתה.

פירוש הדבר הוא שעל המצווה להבהיר שמדובר בצוואה, על ידי כתיבת כותרת "צוואה" בראשית המסמך.

בנוסף, עליו לציין את השם המלא שלו, את כתובת מגוריו ואת מספר תעודת הזהות שלו, וכן את של האנשים אותם הוא מעוניין לכלול בצוואתו. בנוסף, עליו לציין את הפרטים המלאים של רכוש העיזבון שלו, ולהסביר באופן חד משמעי מי מיורשיו יקבל איזה חלק מרכוש זה. כמו כן, עליו לחתום בתחתית כל עמוד ובסוף הצוואה, וכן לציין את תאריך עריכתה.

צוואה צריכה להיכתב בכתב יד

צוואה חייבת להיכתב בכתב ידו של המצווה ושלו בלבד, וכאמור עליו להיות חתום עליה. כתב היד של המצווה צריך להיות נהיר וקריא, ועל הצוואה להיות כתובה בלשון ציווי.

יש לציין שישנם מקרים חריגים שבהם ייתכן ולצוואה יהיה תוקף גם אם היא לא נכתבה בכתב יד. למשל, אם מדובר בצוואה שאדם הותיר בעל פה סמוך למותו ובפני עדים. כמו כן, אם בוחרים להדפיס את הצוואה, היא צריכה להיות חתומה על ידי שני עדים שאינם קרובי משפחה של המצווה והם חסרי כל אינטרס שהוא, וכן יש להחתימם על הצהרה המשפטית. לרוב, תהליך זה נעשה על ידי עורך דין ירושה וצוואות.

אין להציב תנאים לא סבירים בצוואה

אדם יכול, לדוגמא, לקבוע בצוואתו שבנו יקבל את דירתו רק לאחר שיגיע לגיל מסוים. במצב שכזה, כל עוד הבן לא הגיע לגיל אותו ציין המצווה, הוא לא יוכל לקבל את הדירה.

עם זאת, לא כל תנאי שנקבע בצוואה מחייב באופן אוטומטי: לדוגמא, התניית קבלת דירה בגירושין היא התניה שאינה סבירה, ולכן יש להניח שתנאי זה יבוטל על ידי בית המשפט והיורש שהתנאי הופנה כלפיו יהיה זכאי לקבל את הדירה גם אם לא יתגרש. לכן, בהנחה והמצווה מעוניין שלאחר מותו עזבונו יחולק כפי שהוא רוצה, ולא בהתאם לקביעות של בית המשפט, עליו להימנע משימוש בתנאים לא סבירים ולמצוא דרכים אחרות שבאמצעותן רצונו יתממש.

על הצוואה להיכתב מרצונו החופשי של המצווה

המצווה, ובעיקר האנשים שצפויים לרשת אותו, צריכים לדעת שרק צוואה שנכתבה מרצונו החופשי של המצווה, היא צוואה תקפה. כל עוד המצווה כתב את צוואתו עקב תחבולות, איומים ו/או לחצים שונים שהופעלו עליו, על מנת להשפיע על תוכן צוואתו – הצוואה בטלה.

יש לזכור שהצוואה תקפה תמיד

המצווה צריך לדעת ולזכור שכל עוד צוואתו עומדת בארבעת הכללים אותם ציינתי, היא תישאר תמיד בתוקף, כל עוד לא יערוך צוואה חדשה יותר. לכן, על המצווה "להיות עם אצבע על הדופק" ולשים לב לשינויים שהחיים מכתיבים. כך, למשל, אם הוא הסתכסך עם אדם מסוים שנכלל בצוואתו, או לחילופין כלל בצוואתו אדם שבינתיים הלך לעולמו – על אחריותו לשנות את צוואתו.

לסיכום, ישנם חמישה כללי יסוד בכתיבת צוואה

ראשית, על הצוואה להיות ברורה ומדויקת – על המצווה לציין כמה שיותר פרטים רלוונטיים עליו, על עזבונו, וכן על האנשים שהוא מעוניין שיקבלו את עזבונו לאחר מותו. עליו לציין שמדובר בצוואה, וכן עליו לחתום עליה בתחתית כל עמוד ובסופה, ולציין את התאריך בו נערכה.

הצוואה צריכה להיות כתובה בכתב ידו של המצווה ושלו בלבד, באופן ברור וקריא, ובלשון ציווי. במקרים מסוימים יהיה תוקף לצוואה גם אם לא נכתבה בכתב יד. למשל, אם מדובר בצוואה שאדם הותיר בעל פה סמוך למותו ובפני עדים, או אם הצוואה מודפסת וחתומה על ידי שני עדים שאינם קשורים למצווה ולצוואתו, והם חותמים גם על הצהרה משפטית.

כמו כן, אין להציב תנאים לא סבירים בצוואה – שכן הם יבוטלו על ידי בית המשפט ובסופו של דבר רצון המצווה לא יתממש.

מקרים נוספים שצפויים לגרום לביטול הם מקרים בהם הצוואה נכתבת עקב תחבולות, איומים ו/או לחצים שונים שהופעלו על המצווה. אך כל עוד הצוואה נכתבה באופן ברור ומדויק, בכתב יד, ללא תנאים לא סבירים ומרצונו החופשי של המצווה – על המצווה לזכור שצוואתו תישאר תמיד בתוקף, כל עוד לא יערוך צוואה חדשה יותר. לכן, על המצווה לשים לב לשינויים שהחיים מכתיבים, ולדאוג לשינוי צוואתו אם יש צורך בכך.