התמודדות עם יורש שמסרב למכור את חלקו

ירושה של אדם כוללת את רכושו, בדרך כלל מדובר גם בדירה שאותה מקבלים היורשים. אם הדירה משמשת את היורשים בצורה מסודרת, הכול מתנהל באופן תקין. אולם לעיתים קורים סכסוכים משפחתיים ואחד מהיורשים מסרב למכור את חלקו בנכס. 

מה עושים במקרה כזה? כאן נכנס החוק ומאפשר פעולות שונות למציאת פתרון.

יורשים שיש להם חלק בדירה אחת, יכולים ליהנות ממנה לאורך זמן. אך מה קורה אם היורשים לא מסתדרים ביניהם בנוגע לאחזקת הדירה ושימושיה, מחליטים למכור את הדירה ואחד היורשים מסרב? ישנן כמה דרכים לפעול על פי החוק וחשוב להכיר את השלבים הקיימים כאשר יורש מסרב למכור דירה.

הסכם חלוקת עיזבון

אם מתעוררת מחלוקת באשר למכירת דירה בין יורשים, האפשרות הנוחה ביותר היא כמובן להגיע להסכם בין היורשים. הסכם כזה נקרא הסכם חלוקת עיזבון ובו היורשים מחלקים את הדירה ביניהם, כולל האפשרות למכור חלק בדירה לאחד היורשים. אם הדירה עדיין רשומה על שם המוריש ולא על שם היורשים, מכירה כזאת אינה נחשבת לעסקת מקרקעין רגילה אלא כהורשה ולכן תהיה פטורה ממיסי מקרקעין.

חשוב לציין שהסכם כזה, לאחר שנעשה בצורה חוקית ובהסכמת כולם, בעצם משנה את החלוקה המקורית של הירושה או הצוואה של המנוח וקובעת מה החליטו היורשים ביניהם, בשונה מרצונו של המוריש.

פירוק שותף בין יורשים

במקרה שבו יש חילוקי דעות בין היורשים לגבי הדירה ולא ניתן לעשות הסכם חלוקה ביניהם, האפשרות הנוספת לפתרון הבעיה היא לפרק את השותפות של היורשים בנכס. ההליך הזה נקרא פירוק שותף בין יורשים. הכוונה היא למכירת הדירה וחלוקת הרווחים ממנה לכל היורשים.

את הפירוק יכול לתבוע כל אחד מהיורשים החוקיים של הנכס ובכל זמן שירצה כדי ליהנות מחלקו ולהימנע מסכסוכים מתמשכים. זהו מקרה מיוחד שבו יחיד או מיעוט בעצם יכולים לכפות את רצונם על השאר. תהליך הפירוק כולל כמה שלבים:

הגשת תביעה לפירוק – למרות שמדובר בדירה שחלים עליה בדרך כלל חוקי המקרקעין, במקרה כזה תביעה לפירוק השותפות בין היורשים מוגשת לבית משפט לענייני משפחה ושם היא נידונה.

מינוי מנהלי עיזבון – בית המשפט ימנה עורכי דין על מנת שישמשו כמנהלי העיזבון של היורשים. בדרך כלל מדובר בעורכי הדין של היורשים עצמם ולא עורכי דין במינוי חיצוני.

מינוי שמאי – במקרה שבו היורשים לא מסכימים על שווי הדירה או לא יודעים להעריך את השווי שלה, מנהלי העיזבון של היורשים יכולים למנות שמאי מקרקעין מטעמם ובהסכמת כל הצדדים. אם לא תהיה הסכמה בנושא, בית המשפט יוכל למנות שמאי מטעמו שיעריך את שווי הדירה המלא.

מכירת הנכס – מנהלי העיזבון ימכרו את הדירה של היורשים בשיטה שמזכירה דירות מעיקולים. כלומר, פרסום מכרז שבו הדירה תימכר למרבה במחיר. למכרז כזה יכולים לגשת גם היורשים עצמם בתנאי שעמדו בכל תנאי המכרז. לאחר מכירת הדירה, ינוכו הוצאות על שמאות ועל מנהלי העיזבון וממה שיישאר, הסכום יחולק בין היורשים באופן שווה. לאחר מכן, תגיע השותפות של היורשים לסיום.

תביעה שהוגשה בחוסר תום לב

חשוב לדעת שתביעה לפירוק שותף בין יורשים צריכה להיות מוגשת בתום לב, כלומר שמי שמגיש אותה לא עושה זאת כדי להפעיל לחץ על שאר היורשים או כדי לנסות לייצר רווח מהמכירה על חשבון אחרים. אם יורשים מרגישים שהתביעה עלולה להיות כזאת, הם יכולים לטעון בבית המשפט שלא מדובר בתום לב ולהוכיח את טענותיהם. אם בית המשפט ישתכנע בכך, הוא יכול לפסול את התביעה.

לסיכום, במצב שבו אחד מהיורשים מסרב למכור את חלקו בדירת ירושה, החוק מאפשר כמה דרכים כדי להגיע לפתרון.

דרך אחת, להגיע להסכם חלוקת עיזבון בין היורשים. בדרך זו מוסכם על כולם שתהיה חלוקה מחדש של החלק בדירה או מכירה לאחד היורשים. הדרך השנייה היא פירוק שותף בין יורשים. בדרך זו מוגשת תביעה לבית משפט, עורכי הדין של היורשים מנהלים את העיזבון עצמו ובעצם מוכרים את הדירה בשיטת המכרז למרבה במחיר. הסכום שמתקבל מהמכירה יחולק בין היורשים ובכך תסתיים השותפות בדירה.