זכויות בירושה של בת זוג

כשאדם הולך לעולמו, עזבונו (נדל"ן, רכוש, כספים) עובר בדרך כלל ליורשיו על פי דין. לצד זאת, אדם יכול, בטרם מותו, לכתוב צוואה, שבה הוא קובע מי יקבל את עזבונו ובאילו תנאים. מאמר זה יעסוק בזכויות בירושה של בת זוג, כלומר של מי שהייתה נשואה כדת משה וישראל למוריש במותו.

מה זכאית בת זוג לקבל מירושת בעלה?

על פי דין, בת זוג היא קרובתו של מוריש ממעגל קרבה ראשון. כלומר, אם מוריש הותיר אחריו בת זוג, היא בכל מקרה מקבלת חלק מסוים מירושתו. ישנן מספר אפשרויות לחלוקת הירושה:

1. אם בנוסף לבת זוגו הותיר המוריש ילדים : בת הזוג מקבלת חצי מהירושה, והחצי השני מחולק בין הילדים באופן שווה. כמו כן, בת הזוג מקבלת את המיטלטלין וכלי הרכב שבבעלות המוריש. בהערת אגב, אציין שהדבר רלוונטי גם כשמדובר בבני זוג שלא היו נשואים, אלא ידועים בציבור, זאת בהנחה והם קיימו משק בית משותף ובמועד הפטירה איש מהם לא היה נשוי לאחר.
2. אם המוריש הותיר אחריו בת זוג, אך לא ילדים: בת הזוג מקבל מחצית מהעיזבון, והמחצית השנייה מחולקת באופן שווה בין הורי המוריש לבין אחיו או אחיותיו.
3. אם המוריש לא הותיר אחריו ילדים או הורים: בת זוגו מקבלת 2/3 מהעיזבון, והשליש הנוסף מחולק באופן שווה בין אחי המוריש.

כל אלה רלוונטיים במקרים בהם המוריש לא הותיר אחריו צוואה. ירושתו של מי שהותיר אחריו צוואה תחולק בהתאם למה שהמוריש קבע בצוואתו.

בני זוג נשואים כדת משה וישראל – האם כדאי לערוך צוואה?

כאמור, במקרים בהם אדם נשוי כדת משה וישראל לא הותיר אחריו צוואה המכילה הוראות אחרות, זכאית אשתו לקבל מירושתו חלק מסוים, שנקבע בהתאם ליתר הקרובים שהותיר אחריו המוריש.

כל עוד חלוקה שכזו מקובלת על שני בני הזוג, נשאלת השאלה האם כדאי בכל זאת לערוך צוואה.

ובכן, התשובה היא חיובית. לפעמים, חלוקת הרכוש בין בני זוג אינה ברורה דיה ל"צופה מהצד". לא ברור איזה רכוש היה שייך לשני בני הזוג יחד ואיזה רכוש היה נפרד.

עריכת צוואה בה מוסבר מהו הרכוש המשותף לשני בני הזוג ומהו הרכוש הנפרד, מבטיחה את זכויות בת הזוג (או בן הזוג – אם האישה הולכת לעולמה ראשונה) ברכוש המשותף לה ולבעלה.

בנוסף, ניתן להכין הסכם ממון או הסכם חיים משותפים, אך על הסכמים שכאלה ועל הצוואה להיות תואמים ולא לסתור זה את זה.

זכויות נוספות של בת זוג לאחר מות בעלה

מלבד הזכויות אותן ציינתי, אין לאישה שנישאה כדת משה וישראל זכויות קבועות נוספות בירושת בעלה.

עם זאת, יש לציין את זכותה של האישה למזונות. סעיף 57(א)(1) לחוק הירושה קובע שאלמנה זכאית למזונות למשך כל תקופת אלמנותה, ואם היא נישאת שוב – בית המשפט יכול לתת לה מענק חד פעמי, אם ראה לנכון לעשות כן. ואולם, אם בן הזוג הותיר אחריו צוואה המכילה הוראות אחרות – אלמנתו לא זכאית למזונות מעיזבונו.

הדבר גורם לכך, שבפועל אישה שנישאה כדת משה וישראל, מוגנת פחות מידועה בציבור – לפי סעיף 57(ב) לחוק הירושה, אם בטרם התאלמנה, זכותה של אישה נשואה למזונות נשללה ממנה עקב בגידה, עזיבתה את הבית וכדומה, גם זכותה למזונות מן העיזבון נשללת. לא כך הדבר כאשר מדובר בידועה בציבור.

לסיכום, במקרים בהם מוריש לא הותיר אחריו צוואה, אך הותיר בת זוג – האחרונה מקבלת בכל מקרה חלק מסוים מירושתו. גובה החלק נקבע בהתאם ליתר הקרובים שהותיר אחריו המוריש.

למרות זאת, גם אם חלוקה שכזו מקובלת על שני בני הזוג, כדאי לערוך צוואה. לעתים קרובות חלוקת הרכוש בין בני זוג לא ברורה ל"צופה מהצד", וקשה להבין איזה רכוש היה שייך לשני בני הזוג יחד ואיזה רכוש היה נפרד. עריכת צוואה בה מוסבר מהו הרכוש המשותף לשני בני הזוג ומהו הרכוש הנפרד, מבטיחה את זכויות בן הזוג שנותר בחיים ברכוש המשותף לו ולבן הזוג שנפטר.

כמו כן, לאלמנה זכות למזונות למשך כל תקופת אלמנותה, אך אם בעלה הותיר אחריו צוואה המכילה הוראות אחרות – אלמנתו לא זכאית למזונות מעיזבונו.