הסתלקות מעיזבון

עזבונו (הרכוש, הכספים והנדל"ן) של אדם, עובר לרוב ליורשיו ע"פ דין, לאחר מותו. עזבונו של אדם העורך צוואה, עובר לאחר מותו לאנשים שאותם בחר וציין בצוואתו. 

למרות זאת, חלוקת עיזבון יכולה תמיד להשתנות, אם היורשים מעוניינים בכך. ניתן לעשות זאת, למשל, בתהליך המכונה "הסתלקות מעיזבון", שבו יעסוק מאמר זה.

אני מעוניין להסתלק מעיזבון – מה עלי לעשות?

יורש, בין אם ע"פ דין ובין אם ע"פ צוואה, המסתלק מעיזבון, למעשה מוותר על קבלת החלק שנקבע שיקבל מהעיזבון, כולו או חלק ממנו. יורש המעוניין לעשות כן, צריך להגיש תצהיר בדבר הסתלקות מהעיזבון – לרשם לענייני ירושה או לביהמ"ש לענייני משפחה – למותר לציין כי מומלץ להתייעץ עם עורך דין לענייני ירושה בעניין זה. בתצהיר על היורש לציין מהו החלק מחלקו בעיזבון שאותו הוא לא מעוניין לקבל.

ההסתלקות יכולה להתבצע בשתי דרכים:

הסתלקות כללית: התווספות החלק שעליו ויתר היורש לחלקם של שאר היורשים.

הסתלקות ספציפית: החלק שעליו ויתר היורש לא עובר באופן אוטומטי לחלקם של כל שאר היורשים, אלא היורש בוחר אדם ספציפי שיקבל חלק זה. אותו אדם ספציפי לא יכול להיות אדם שאינו ילדו, אחיו או בן זוגו של המוריש.

התצהיר בדבר ההסתלקות מהעיזבון מוגש לאחר מות המוריש אך בטרם חלוקת העיזבון. בנוסף, אם מגיש התצהיר הוא פסול דין או קטין, הסתלקותו כרוכה באישור מביהמ"ש.

הסתלקות מעיזבון – למה ומתי?

לאחר ההבנה כי יורש המעוניין להסתלק מעיזבון, למעשה מבקש לוותר על קבלת חלק מחלקו בעיזבון, ואולי אף על כולו, נשאלת השאלה – למה שיורשים יהיו מעוניינים בכלל לעשות כן?

ובכן, יכולות להיות מספר סיבות לכך:

• פטור ממס: אם בחלוקת הירושה ישנה העברת זכויות על נכסים, רק הסתלקות מביאה לפטור מתשלום מס.
• חשש מירידת ערך של נכס מהעיזבון או ממצבו הכלכלי של אחד היורשים: אם, למשל, אדם שלא ערך צוואה, הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים, וכן דירה בבעלותו – האישה תקבל חצי מהדירה, והחצי השני של הדירה יחולק בין ארבעת הילדים – כך שכל ילד יקבל שמינית מהדירה. במצב שכזה, אם הילדים מעוניינים לממש את זכותם בדירה, עליהם למכור את הדירה, יחד עם אשתו של המוריש (שייתכן והיא אמם). הדבר עלול לפגוע ברווחת אשת המוריש.
• ליורש יש חובות כלפי נושים: סיבה זו לרוב, אינה מתקבלת כסיבה יחידה. אם הנושים מוכיחים שלא הייתה ליורש כל סיבה להסתלקות מהעיזבון מלבד הימנעות מתשלום החוב שלו כלפיהם, יכול ביהמ"ש לבטל את ההסתלקות מהעיזבון.

האם הסתלקות מעיזבון היא פעולת אל-חזור?

בעיקרון, יורש לא יכול, ע"פ החוק, לחזור בו מהרצון להסתלק מהעיזבון. ואולם, במקרים בהם יורש המעוניין לחזור בו מהסתלקותו מהעיזבון מגיש תביעה לביטול הסתלקותו (לביהמ"ש לענייני משפחה), ובה הוא מסביר למה הוא מעוניין לבטל את הסתלקותו, יכול ביהמ"ש לאשר את ביטול ההסתלקות.

בד"כ, המקרים בהם מאשר ביהמ"ש את ביטול ההסתלקות הם כאשר מגיש הבקשה לביטול מוכיח שהוא הוטעה בכל הנוגע למצב העובדתי או למשמעותה של ההסתלקות בפרט, ואם היה יודע מראש שהמידע שנמסר לו הוא שגוי – לא היה חותם על תצהיר ההסתלקות.

מקרים שכאלה אינם המקרים היחידים שבהם הסתלקות מעיזבון יכולה להיות מבוטלת:

כאמור, אם ליורש יש חובות כלפי נושים, שמוכיחים שלא הייתה ליורש כל סיבה להסתלקות מהעיזבון מלבד הימנעות מתשלום החוב שלו כלפיהם, ביהמ"ש יכול לבטל את ההסתלקות מהעיזבון.

בנוסף, עיקול על חלק של יורש בעיזבון מצד נושיו, מונע מהיורש להסתלק מחלקו בעיזבון, אם לא ביקש עוד קודם לכן להסתלק מחלק זה. אם הוא בכל זאת הסתלק לאחר העיקול ומבלי שביקש זאת קודם – אין כל תוקף להסתלקות.

לסיכום, כל יורש שהוא, המבקש להסתלק מעיזבון, למעשה מוותר על קבלת כל חלקו בעיזבון, או חלק ממנו.

כדי להסתלק מעיזבון, אותו יורש צריך להגיש, לרשם לענייני ירושה או לביהמ"ש לענייני משפחה, תצהיר בדבר הסתלקות מהעיזבון, ולציין מהו החלק מחלקו בעיזבון שעליו הוא מוותר.

סיבות נפוצות להסתלקות מעיזבון הן שאיפה לפטור ממס, חשש מירידת ערך של נכס מהעיזבון או ממצבו הכלכלי של אחד היורשים, או חובות של היורש כלפי נושים (אם כי סיבה זו לא מתקבלת לרוב כסיבה יחידה, ואם הנושים מוכיחים שהיורש ביצע את ההסתלקות רק כדי לא לשלם להם את חובו – ההסתלקות בטלה).

בעיקרון, יורש לא יכול לחזור בו מהסתלקותו מהעיזבון, אך אם הוא מוכיח לביהמ"ש שהוא הוטעה בכל הנוגע למצב העובדתי או למשמעות ההסתלקות, ביהמ"ש יכול לאשר את הביטול. בנוסף, אם יורש הסתלק מהעיזבון למרות שבוצע עיקול על חלקו בעיזבון מצד נושיו והוא לא ביקש עוד קודם להסתלק – הסתלקותו לא תקפה.