העיקרון הרווח בבית המשפט הוא כי צוואה יש לקיים, גם אם הרצון בצוואה הוא מקפח, ואף אם הוא אכזרי. יחד עם זאת, במקרים חריגים בהם התנאי הוא בלתי מוסרי, בית המשפט לא יקיים את הצוואה או את התנאי הבלתי מוסרי.
תנאי בלתי מוסרי בצוואה הוא תנאי הנוגד את תקנות הציבור או המוסר הציבורי הרווח בחברה.
לבית המשפט סמכות לבטל את התנאי הלא מוסרי, אך הזכייה אינה בטלה.
כלומר, אם המצווה ציווה שאשתו תזכה לקבל את הבית שלו רק לאחר שתתפטר מעבודתה, בית המשפט יבטל את התנאי המחייב אותה להפסיק לעבוד, אך לא יבטל את זכייתה בבית.
נטל הראייה להוכיח שהתנאי הוא בלתי מוסרי הוא גבוה, ומוטל על הטוען שהתנאי אינו מוסרי. בית המשפט הוא שיקבע מה נחשב לתנאי בלתי מוסרי והאם הוא יתקיים, והוא יעשה זאת בהתאם להלך הרוח הרווח בציבור באותה העת, ובכפוף לנסיבות.
דוגמאות לתנאים בלתי מוסריים בצוואה שנפסלו על ידי בית המשפט:
- תנאי המחייב אחות לנתק קשר עם אחותה.
- תנאי המחייב בן לנתק קשר עם אמו.
- תנאי המחייב בן להתגרש מאשתו.
- תנאי הקובע העברת משמורת מהורה טבעי לאדם אחר.
- תנאי הקובע לאישה לא לעבוד משך כל ימי חייה.
- תנאי הקובע לאישה לא לנהל קשר רומנטי חדש.
דוגמאות לתנאים בצוואה שלא נפסלו על ידי בית המשפט:
- תנאי סילוקין – זוכה בצוואה שיגיש התנגדות לקיום הצוואה, יסולק מהעיזבון.
- תנאי שחייב יורשים לעלות לישראל על מנת לקבל את הירושה הנמצאת בישראל.
- תנאי לפיו במקרה של גירושין בין הבן לאשתו, הירושה של הבן תעבור לנכדים (ילדיו של הבן).