צוואה מהווה את הכלי היעיל והנכון ביותר עבור אדם, אשר עוד בחייו בהיותו כשיר וצלול לעשות כן, מבקש לקבוע מה ייעשה ברכושו ובנכסיו לאחר פטירתו ולמי וכיצד יחולק הוא, תוך חשיבה הגיונית ומתבקשת, כי בעשותו כן, ימנע הוא סכסוכים משפטיים בין קרובי משפחתו ויורשיו בעתיד.
נכון הוא, כי עריכה מקצועית ומחושבת של צוואה, תוך לקיחת בחשבון גורמים וסיטואציות עתידיות, ככל הניתן, קרוב לוודאי יצמצמו מחלוקות, אך מה קורה כאשר המצווה עושה שימוש לרעה בכלי זה בחסות חוק הירושה ובעצם מבקש לשלוט מקברו בעתיד יורשיו? באופן בו מפרט בצוואה הוראות, הנחיות ותנאים, אשר לעיתים יהיה בהם כדי לפגוע פגיעה של ממש באורח חייהם ובזכויותיהם של יורשיו?
מהו "שלטון היד המתה"?
שלטון היד המתה (או בשמותיו הנוספים "שליטת המת על החי" או "שלטון רפאים") כשמו כן הוא – באמצעות הוראות צוואתו, המת מבקש בעצם לשלוט אף לאחר מותו בחיי ובהתנהלות יורשיו (ואף של יורשי יורשיו) אף שנים ארוכות לאחר מותו.
כיצד ניתן לראות את שלטון היד המתה בפועל בצוואות?
המצווה, אשר בעת עריכת הצוואה לעיתים מונע מאינטרסים טהורים אמיתיים ומאחריות לגורל יורשיו לאחר פטירתו ולעיתים, מונע משיקולים זרים לפיהם רק הוא יהיה זה יקבע מה יקרה עם עיזבונו, אף לאחר מותו(!), יכול לקבוע בצוואתו הוראות, הנחיות ותנאים למימוש עיזבונו (והכל כפי שחוק הירושה עצמו מאפשר לו), כך למשל:
- "יורש על תנאי דוחה" – היורש יהיה זכאי לחלקו בירושה רק במועד מסוים (נניח, בהגיע היורש לגיל 21), או רק בהתקיים תנאי מסוים.
- "יורש על תנאי מפסיק" – היורש יחדל ליהנות מחלקו בירושה בהתקיים תנאי מסוים (נניח, אם המוריש יעבור להתגורר בצפון הארץ) או המועד מסוים.
- חיובי יורש – המוריש יכול לקבוע בצוואתו, כי על מנת ליהנות מכספי העיזבון או מנכסיו, הוא יהיה חייב לעשות פעולה כלשהי או להימנע מעשיית פעולה כלשהי (נניח, המצווה מצווה את היורש שלא לעשות שימוש בכספי העיזבון לצורך רכישת רכב).
שימוש לרעה בשלטון היד המתה
לעיתים, המצווה בצוואתו מפריז בכלים אלו של הוראות ותנאים מגבילים שבפועל, יש בהם כדי לפגוע פגיעה חמורה בחיי יורשיו ובזכויותיהם, הגם שהוראות אלו הינן חוקיות, כך למשל:
- מוריש שקובע כי יורש ייהנה מחלקו בעיזבון רק באם יינשא בהגיע היורש לגיל מסוים, או בתוך זמן מסוים מיום פטירת המוריש.
- מוריש שקובע כי יורש ייהנה מחלקו בעיזבון, רק אם לא יתחתן עם מהן דהוא.
- מוריש שקובע כי יורש ייהנה מחלקו בעיזבון, רק אם לא יעזוב את בית מגוריו לעולם.
- מוריש שקובע כי יורש ייהנה מחלקו בעיזבון, כל עוד לא יתגרש מאשתו.
הגבלת שלטון היד המתה- באמצעות המחוקק
בחוק נקבעו מספר הגבלות, שמנסות להגביל את שלטונו של המת על יורשיו החיים לתקופה ארוכה לאחר מותו, כמו למשל הגבלת "יורש אחר יורש" – לפיה, המוריש יכול לשלוט בעיזבונו באמצעות שני יורשים אחריו (הראשון אחרי המוריש והשני אחרי הראשון) ולא יותר שאחרת, יכול המוריש לשלוט בעיזבונו ללא הגבלת זמן.
הגבלת שלטון היד המתה – באמצעות בתי המשפט
נכון הדבר, כי רצונו של אדם כבודו ונכון עוד יותר, כי בתי המשפט עושים כל שביכולתם בכדי לתת ביטוי לרצון הנפטרים, אך לעיתים מתנגש רצון המת עם שיקולים של פגיעה בזכויות אדם או באינטרסים כלכליים מדיניים ובמקרה של התנגשות כזו, יערוך בית המשפט איזון בין השיקולים ובמידת הצורך, יורה אף על ביטול של הוראות הפוגעות באופן בלתי סביר בזכויות היורשים לחיות את חייהם כרצונם.
אין מחלוקת כי עדיף שצוואה תהיה ברורה, מפורשת ומפורטת ככל שניתן ואף "תכסה" סיטואציות עתידיות ככל שניתן לנבא במועד עריכת הצוואה, אך חשוב לשים לב לקו הדק העובר בין דאגה לשלום הקרובים לבין רצון לשלוט בהם ובחייהם, על ידי שימוש תמידי באיומים כלכליים כאלה ואחרים.