רבו על צוואת אביהם כשהוא עוד בחיים

שני אחים מסוכסכים, רבו על צוואתו של אביהם, כשהוא עדיין בחיים. אחד האחים מונה כאפוטרופוס של האב, והאח השני שלא היה מרוצה מכך, ביקש לבטל את צוואת האב, בטענות כנגד תוקפה של הצוואה.

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו קבע באופן שלא משתמע לשתי פנים, שדיון בצוואת המוריש עוד בחייו, ישלול את חופש הציווי שלו. לפיכך פסק בית המשפט, שליורשים אין כל זכות לדון בצוואה של אדם שעדיין בחיים, ודחה את התביעה.

ביקש לבטל את צוואת אביו החי

שני אחים, רבו מעל ראשו של אביהם על צוואתו, עוד לפני שהוא נפטר. האחים החלו בסכסוך עוד כאשר נדרש למנות לאב אפוטרופוס. אחד האחים מונה כאפוטרופוס על האב, ואילו האח השני סירב למינויו בטענה שהוא משתלט על רכוש האב.

בהמשך האח שלא מונה כאפוטרופוס על האב, ביקש לבטל את הצוואה שערך האב, עוד בטרם האב, שייבדל לחיים ארוכים, נפטר. לטענתו ישנם מסמכים רפואיים המעידים על מצבו של האב, ולכן הצוואה אינה תקפה, ויש לבטלה עוד בחייו.

האח שמונה כאפוטרופוס על האב, סירב לבטל את הצוואה, בטענה שהאב עדיין בחיים, ואין כל בסיס משפטי לביטול צוואה של אדם חי, על ידי אדם אחר.

הזכות לרשת אדם מתגבשת רק לאחר מותו

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו קבע שהזכות לרשת אדם, מתגבשת רק עם מותו של המוריש. עד למותו, הרכוש של אדם הוא בבעלותו, והוא אינו עובר לבעלות היורשים. לכן רק לאחר מותו, ליורשים יש מעמד לדון בצוואתו וזכות קנויה להגיש בקשה לצו קיום צוואה, שלאחריה ניתן להגיש התנגדות למתן צו קיום צוואה.

בית המשפט הבהיר שטענות כנגד תוקפה של צוואה, כאשר המוריש עדיין בחיים, אינן יכולות להתברר כל עוד המוריש בחיים, והן יתבררו רק לאחר אריכות ימיו.

השופט תומר שלם הוסיף כי הכרה בזכותם של היורשים לתבוע על פי הצוואה, בחיי המוריש, תפגע באופן מהותי בעיקרון המדריך של דיני הירושה, עיקרון חופש הציווי. לפיכך דחה השופט את התביעה על הסף, מבלי לדון בטענות תוקף הצוואה של האב.

לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם

לכל דבר בעולמנו, יש את הזמן שלו. גם לדיון בצוואה של מוריש יש את הזמן הראוי והמתאים – לאחר מותו של המוריש.

פעמים לא מעטות, אנו עדים לסכסוכי ירושה קשים המתנהלים בין אחים, מעל ראשם של הוריהם המזדקנים, לעיתים כשהם כבר תשושים ולא צלולים, אך עדיין בחיים.

על היורשים לדעת שלא רק שהסכסוך ביניהם בוודאי פוגע באדם הקשיש, שרק מבקש להזדקן בכבוד, גם אין להם כל זכות משפטית קנויה בירושה של המוריש החי. גם אדם שמונה כאפוטרופוס הוא לא בעל הרכוש של המוריש, אלא הוא אמון לדאוג לרכוש של האדם שמונה לו אפוטרופוס, בהתאם לטובת אותו אדם.

כדאי לזכור שהמוריש גם יכול לשנות ולבטל את צוואתו בכל עת, ושמה שהמוריש ציווה להם היום, אינו מובטח להם גם מחר.

כל עוד אדם חי, יש לו החופש לערוך, לבטל או לשנות את הצוואה, כרצונו. גם כאשר מדובר בצוואה שאינה תקפה, או באדם שאינו כשיר לערוך צוואה, בית המשפט לא יתערב בעריכת צוואתו של האדם בטרם למותו, אלא רק לאחר מותו, ולאחר שהוגשה בקשה לצו קיום צוואה כדין.

היורשים למעשה קונים את הזכות והבעלות ברכוש, רק לאחר מותו של המוריש, והצוואה נכנסת לתוקפה, רק לאחר מתן צו קיום הצוואה. לכן על היורשים להתאזר בסבלנות הראויה, לזמן הנכון, ולקוות שאולי לאחר אריכות ימי המוריש, הסכסוכים ביניהם ידעכו. כך גילה בנו של מוריש שהיה עדיין בחיים, שהוא לא יכול לבטל את צוואת אביו החי.

לקריאת פסק הדין המלא ראו 62425-03-24 פלוני נ' האפוטרופוס הכללי ואח'