כחלק מעיקרון כבוד המת, המהווה עיקרון מקודש במשפט הישראלי, השמירה על רצונו האחרון של הנפטר כפי שבא לידי ביטוי בצוואתו, הינה ראשונה במעלה ולפיכך, נקבעו מנגנונים שונים בחוק ובפסיקה על מנת לתת ביטוי לרצון זה ככל הניתן.
הוראות חוק הירושה פורשות מטריה רחבה על מגוון סיטואציות, שיכול שיהיה בהן כדי לפגוע באותו רצון אחרון של הנפטר ומטילות סנקציות בגינן, כך גם כאשר קיים חשש שנהנה בצוואה היה מעורב באופן פסול בעריכתה – הצוואה או הוראה מהוראותיה תיפסל.
מי נחשב לכזה אשר נטל "חלק פסול" בעריכת הצוואה
האמור מתייחס לכל סוגי הצוואות למעט צוואה בעל פה (צוואת שכיב מרע) שם יכול שתהיה לאדם מעורבות הן בעריכת הצוואה (מעלה אותה על הכתב לאחר מכן) והן בעיזבון עצמו וצוואה (או הוראה ממנה) לא תיפסל:
מי שערך את הצוואה – מהי "עריכה"? במובן הטכני של המילה, היינו, ניסוח, שפת המסמך, מספור, צורת המסמך וכיו"ב. סעיף זה נכנס לפעולה ממועד העריכה בפועל (למשל, ממועד בו החל עורך דין או אחר לכתוב בפועל את מסמך הצוואה). פה- קיימת חזקה חלוטה שהייתה השפעה בלתי הוגנת מצד הנהנה על המצווה.
מי שהיה עד לעשיית הצוואה – הכוונה לעדים כשירים במסגרת צוואה בעדים, אשר אמורים לוודא כי המצווה מבין על מה חותם כאשר חותם על הצוואה בנוכחותם ולחתום אף הם על מסמך הצוואה עצמו. גם פה- קיימת חזקה חלוטה שהייתה השפעה בלתי הוגנת מצד הנהנה על המצווה.
מי שלקח חלק באופן אחר בעריכת הצוואה הוא או בן/בת זוגו – הרשימה של מי "נטל חלק" אינה רשימה מוגדרת ובית המשפט יפסוק על סמך בחינה של עובדות ונסיבות כל מקרה לגופו. פה- בניגוד לשני הסעיפים הראשונים, החזקה אינה חלוטה שהייתה השפעה בלתי הוגנת.
באופן רגיל – חזקת הפסלות אינה ניתנת לסתירה
כאשר מי מנהני הצוואה (או בן/בת זוגו) עונה לאחד מהתנאים המופיעים לעיל, חזקה שהשפיע בצורה בלתי הוגנת על המצווה ואין לאותו נהנה האופציה להתנגד לחזקה זו בניגוד, למשל, לטענת השפעה בלתי הוגנת שיכולים מתנגדים לצוואה לטעון, אך ניתן יהיה לסתור טענה זו בבית המשפט.
החריג – מתי יהיה לבית המשפט שיקול דעת בטענת פסלות "מי שנטל"?
בשנים האחרונות החל בית המשפט לנהוג במעט יותר גמישות לגבי המונח "מי שנטל חלק באופן אחר" ולבחון אותו כחלק ממכלול עובדות, שיקולים ונסיבות המובאות בפניו במסגרת כל מקרה ומקרה. כך למשל:
- לגבי פסילת מי שנטל חלק בעריכה – שיחות כלליות בעניין הצוואה שנערכו בין המצווה לבין זוכה פוטנציאלי (למשל למה כדאי לערוך צוואה וכו')- לא מהוות חלק ב"עריכת הצוואה".
- מי שפעל כשליחו של מצווה – בית המשפט יבחן באופן פרטני אילו פעולות ביצע אותו שליח והאם נעשו בתמימות או מתוך כוונה זדונית- שאז ייפסל אותו הזוכה.
- נוכחות עד בחדר בו נחתמה הצוואה – הכוונה ל"עד" רגיל ולא לעד המאשר כשירות המצווה וחותם על הצוואה- אם מתוך הנסיבות והעובדות יראה בית המשפט שנוכחותו של אותו עד הייתה תמימה ולא השפיעה בשום אופן על המצווה- אזי חלקו של אותו עד בצוואה, לא ייפסל.
השלכות נטילת "חלק פסול" בצוואה
בית המשפט יפסול את ההוראה או את ההוראות אשר הינן לטובת מי שנטל חלק או לטובת בן / בת זוגו. יצוין, כי הפסילה הינה רק לגבי בן / בת זוגו של מי שנטל חלק ולא לגבי ילדיו, אחיו או קרובי משפחה אחרים שלו.
בשורה התחתונה ועל מנת שלא לעמוד במצב כגון זה בו ייפסלו הוראה או הוראות מצוואת המצווה, מה שייתכן שיפגע בעצם ברצונו האחרון של המצווה, רצוי ביותר לשים לב להוראות החוק ודרישותיו ולהימנע ככל הניתן, ממוקשים כאלה ואחרים.