האם חדל פירעון (פושט רגל) יכול להסתלק מירושה? (מדריך משפטי)

חוק הירושה מעניק לכל יורש את האפשרות "להסתלק" מירושה שמקבל (בתנאים ובמגבלות הקבועות בחוק), מן הטעם הפשוט וההגיוני שלא ניתן להכריח אדם באשר הוא לקבל כספים או רכוש, כך גם החוק חל אוטומטית גם על יורש שהינו חדל פירעון (או בכינויו הקודם "פושט רגל") ועל פניו, אף חדל פירעון יכול להסתלק מירושה.

אך מה קורה במקרה כזה? שאז קיים חשש ממשי כי אותו חדל פירעון יסתלק מהצוואה משיקולים של התחמקות מחובותיו כלפי נושיו? כיצד מאזנים בין זכות היורש להסתלק לבין זכויות נושיו להיפרע ממנו? או במילים אחרות: האם יכול חדל פירעון להסתלק ואם כן- מתי הסתלקותו לא תבוטל?

חדל פירעון שמסתלק מירושה – לכאורה העדפת נושים אסורה

יורש שהינו בהליכי חדלות פירעון, מחויב לנהוג בתום לב ולהודיע לנאמן בדבר כל כספים שמתקבלים לידו או שעתידים להתקבל לידו, לרבות כספי ירושה. באם חדל הפירעון מסתלק מהירושה ומסתיר מידע זה מהנאמן, הרי שלכאורה ביצע העדפת נושים אסורה (שהרי הסתלק לטובת צד שלישי ללא תמורה).

מדוע שיורש חדל פירעון יבחר להסתלק מירושה שקיבל?

1. מטעמים אישיים אותנטיים – שאינם קשורים להיותו חדל פירעון, כלומר, מסתלק בתום לב ושלא על מנת להתחמק מחובותיו לנושיו, כמו חדל פירעון שיסתלק מירושת אביו לטובת אימו משיקולים של דאגה כנה לעתיד אימו.
2. מטעמים אישיים פסולי – חדל הפירעון מבקש בעצם להבריח נכסים וכספים לצד שלישי, על מנת להתחמק מנושיו ומהאפשרות שחלקו בכספי הירושה יועברו לקופת הכינוס, תוך ניצול לרעה את אפשרות ההסתלקות.

כיצד יוכלו נושי חדל הפירעון לגלות כי חדל פירעון הסתלק מירושה?

מיום שפרטי חדל הפירעון ותצהיר הסתלקותו הוזנו למערכת הרשם לענייני ירושה, "קופצים" פרטיו אף במערכת הממונה על חדלות פירעון וכך המידע מגיע לנאמן ומכאן אף לנושים.

כיצד יוכלו הנושים לפעול כנגד ההסתלקות?

1. אם יגלו הנושים על ההסתלקות לפני שכספי הירושה חולקו – יוכלו לבקש מבית המשפט להטיל עיקול צד ג' על חלקו של חדל הפירעון בירושה.
2. אם יגלו לאחר שחולקו כספי הירושה – יוכלו להגיש התנגדות להסתלקות בבית המשפט, שם יבחן בית המשפט האם התקיימו התנאים המצדיקים את ביטול ההסתלקות.

האם ההסתלקות תבוטל?

מאחר וההסתלקות אינה מבוטלת באופן אוטומטי (כפי שהיה בעבר), יבחן בית המשפט האם לבטל את הסתלקות חדל הפירעון, ותחילה יבדוק את התנאים הטכניים ההכרחיים:

• האם ההסתלקות נעשתה ללא תמורה או ללא תמורה הולמת.
• האם ההסתלקות נעשתה בשנתיים טרם שניתן צו פתיחת הליכים או בארבע השנים במידה וההסתלקות נעשתה לטובת קרוב משפחה.
• האם ההסתלקות נעשתה לאחר שכבר היה חדל פירעון או שבעקבות הליך ההסתלקות בעצם הפך לחדל פירעון.

בהנחה שהתקיימו שלושת התנאים הללו (במצטבר), יבחן בית המשפט האם נהג חדל הפירעון בתום לב ובהגינות כאשר הסתלק, או שמא הסתלק על מנת להתחמק מנושיו ועל מנת להבריח כספים מקופת הנשייה.

אם הגיע בית המשפט למסקנה כי כל התנהלות חדל הפירעון הייתה בחוסר תום לב ומשיקולים פסולים – ההסתלקות תבוטל.

תוצאות ביטול הסתלקות

במידה וההסתלקות תבוטל, יושבו הכספים לקופת הנשייה ויחולקו בין הנושים בהתאם לשיקול דעת הנאמן. ייתכן, כי אם נהג חדל הפירעון בחוסר תום לב קיצוני, הרי שניתן אף יהיה לבטל את הליכי חדלות הפירעון בהם מצוי.

בעבר (ועד לפני כארבע שנים), ליורש שהיה בהליכי חדלות פירעון היה קשה כפליים להסתלק מירושה, כאשר הסתלקותו הייתה מתבטלת אוטומטית וחדל הפירעון היה צריך להראות כי נהג כשורה. כיום, נראה כי המצב כלפי יורש חדל פירעון הוטב במעט והתנאים לביטול הסתלקותו, הוגמשו.