סירבה להנשא למנוח ולא תזכה בירושתו

אישה ביקשה לרשת מחצית מעיזבונו של מנוח, שכן לטענתה היא הייתה בת זוגו הידועה בציבור. בנו היחיד של המנוח התנגד לטענת האישה, וטען שהאישה ואביו נמנעו במכוון מלמסד את הקשר ביניהם. לפיכך עמד הבן על זכותו לרשת את מלוא העיזבון.

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו קיבל את טענת הבן. השופט קבע שעל אף שהתקיים בין המנוח לבין האישה קשר זוגי מהותי, הם לא קשרו את גורלם זה בזה, ופסק שהאישה אינה זכאית לכל חלק בירושת המנוח.

המנוח רצה להיפרד מהאישה בטרם למותו

אישה הגישה לרשם לענייני ירושה, בקשה לרשת את מחצית מעיזבונו של המנוח, שלא הותיר אחריו צוואה, בטענה כי הם היו ידועים בציבור במשך קרוב ל-4 שנים בטרם למותו המפתיע. האישה טענה כי הם ניהלו זוגיות קבועה, יציבה ומחייבת במשק בית משותף, וכי המנוח היה רשום כבן זוגה במספר מקומות, ואף נרשם כמשנע קנאביס רפואי עבורה.

בנו היחיד של המנוח, מנישואין קודמים, הגיש בקשת התנגדות לירושה בטענה כי האישה לא הייתה ידועה בציבור של אביו המנוח, וביקש לרשת את מלוא עיזבונו. הבן טען כי אביו והאישה היו חברים, אך האב לא גר יחד עם האישה תחת קורת גג אחת, לא ניהל איתה משק בית משותף, ובטרם למותו המצער, אביו אף רצה להפרד מהאישה.

האישה לא הוכיחה שהמנוח קשר את גורלו בגורלה

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו קיבל את ההתנגדות הבן לצו הירושה. בית המשפט קבע כי על אף שהתקיים קשר זוגי מהותי בין המנוח לבין האישה, האישה לא הוכיחה שהם קשרו את גורלם זה בזה.

השופט שמואל בר יוסף קבע כי בני הזוג נהגו להפריד את מגוריהם במשך חלק מימי השבוע, ובעיקר לקראת פטירת המנוח. בנוסף קיבל השופט את טענת הבן שהמנוח ביקש להפרד מהאישה סמוך למועד פטירתו, אך נמנע מלעשות זאת בשל מחלתה של האישה.

השופט ציין שלפי גרסת האישה עצמה, המנוח רצה להינשא לה, אך היא דחתה את הצעתו, ואין זה משנה אם עשתה זאת משיקולים אלטרואיסטיים בשל מחלתה. השופט ייחס חשיבות לכך שהאישה מנהלת אורח חיים דתי, ושבני הזוג לא היו מנועי חיתון, וקבע שהם נמנעו הדדית מנישואין, באופן מכוון.

השופט הוסיף כי העובדה שהאישה מחקה מידע מהמחשב ומהטלפון הנייד של המנוח לאחר פטירתו, עומדת כנגדה בדרכה להוכיח את היותה ידועה בציבור של המנוח.

במכלול הנסיבות, פסק השופט, כי האישה לא הייתה ידועה בציבור של המנוח, והיא אינה זכאית לכל חלק בירושתו.

לבסוף נתן בית המשפט צו ירושה לפיו בנו היחיד של המנוח, ירש את מלוא עיזבונו. בנוסף, חייב השופט את האישה בתשלום שכר טרחת עורך דין בסך של 70,000 ₪, בתוספת תשלום עבור אגרות והוצאות נוספות שהוציא הבן, וזאת לאחר התחשבות במצבה הרפואי והאישי של האישה.

קשר של ידועים בציבור יבחן בראייה רחבה

כאשר אדם הולך לבית עולמו בלא שהותיר אחריו צוואה, כל עיזבונו יחולק בהתאם לדיני הירושה הכלליים. חוק הירושה קובע כי בן זוגו של מנוח שלא הותיר אחריו צוואה, זכאי למחצית מעיזבונו. בהגדרת בן הזוג של המנוח, נכלל גם בן זוגו הידוע בציבור.

קשר של ידועים בציבור, יבחן בראייה רחבה, בהתאם למכלול הנסיבות שיוצגו בפני בית המשפט. על בית המשפט להתרשם שמערכת היחסים אינה מבססת רק קשר זוגי מהותי, אלא גם בעלת סממנים לניהול חיים משותפים במשק בית משותף. כך אישה שדחתה את הצעת הנישואין של המנוח, חיה בנפרד ממנו בסמוך למועד פטירתו, וניהלה כלכלה נפרדת מהמנוח, הפסידה את ירושתו.

לקריאת פסק הדין המלא ראו 19479-06-20 א.נ נ' א.מ.ד