נולד מתרומת זרע ולא ירש את אביו

אישה הביאה לעולם ילד מתרומת זרע. בן הזוג של האישה הכיר באבהותו על הילד, ואף נרשם כאביו. כשבני הזוג נפרדו, נותק הקשר בין האב לילד, למרות זאת, האב חויב בתשלום מזונותיו. כעבור עשור האב נפטר, והילד ביקש לרשת אותו.

בית המשפט לענייני משפחה בחדרה קבע כי מעמדו ההורי של המנוח, שלא היה אביו הביולוגי של הילד, לא הוסדר כדין באמצעות אימוץ רשמי. לכן נקבע שהילד אינו בנו של המנוח, והוא אינו זכאי לרשת אותו.

"הוא זר לי ומבחינתי איננו בן שלי"

בני זוג שהיו בזוגיות ממושכת, החליטו לחתום על הסכם זוגיות, במסגרתו הסכימו שהאם תבצע הפריה באמצעות תרומת זרע, ושבן הזוג יכיר באבהותו על הילדים שייוולדו.

בחלוף 4 שנים מאז חתמו על ההסכם, נולד הילד מתרומת הזרע. בן הזוג נרשם כאביו בתעודת הלידה ובתעודת הזהות, על אף שאינו אביו הביולוגי, ולמרות שלא הוסדר מעמד הילד באמצעות אימוץ או באמצעות צו הורות פסיקתי.

חלפה פחות משנה מאז נולד הילד, ובני הזוג נפרדו. בני הזוג ניהלו הליכי פרידה, ביניהם גם הליך בעניין הנתק בין הילד והאב.

בחלוף עשור במהלכו היה נתק מוחלט בין האב והילד, נפטר האב. האב הותיר אחריו צוואה בה נכתב שהילד אינו בנו הביולוגי, אלא הוא זר לו. האב הוסיף שאין לו כל קשר משפחתי או נפשי עם הילד מאז היום בו נפרד מאמו, כשהילד בן פחות משנה. לכן הורה האב בצוואתו, להוריש את כל רכושו לאחיותיו.

אמו של הילד הגישה בקשה לצו ירושה בשם הילד, על פיה הילד הוא היורש היחיד של האב, וטענה כי הצוואה אינה תקפה בשל השפעה בלתי הוגנת של אחיותיו של האב.

ילד יורש על פי קשרי הדם שלו להורה

בית המשפט לענייני משפחה בחדרה קבע שילד לפי חוק הירושה, הוא בנו הביולוגי של ההורה, בעל קשר דם, הקובע את זכות הירושה. חריג לכך הוא אימוץ רשמי כדין, המעניק לילד מעמד כיורש טבעי של ההורה. בהעדר אימוץ רשמי או הורות ביולוגית, הילד יוכל לרשת את הוריו, רק אם ההורה יערוך צוואה מתאימה.

בית המשפט הבהיר שהורותו של המנוח, שאינו ההורה הביולוגי של הילד, אינה יכולה להיקבע בהתאם להתחייבותו בהסכם.

נכון שהמנוח התחייב להכיר בילד כבנו, חתם על הסכם זוגיות וחתם על טפסי הסכמה בטרם להליך ההפריה ולכן חויב גם במזונות הקטין, אך הירושה אינה נקבעת על פי כוונת ההורים, אלא על פי הקשר הביולוגי או בהתאם לאימוץ רשמי. בית המשפט הדגיש שהוראות החוק הן ברורות ומפורשות, ואינן נתונות לשיקול דעתו של בית המשפט.

בית המשפט הוסיף, כי כיום ניתן לכונן הורות לא ביולוגית לא רק מכוח אימוץ, אלא גם מכוח צו הורות פסיקתי, אך הסוגיה של הורשה לילד לא ביולוגי מכוח צו הורות פסיקתי לא נבחנה, שכן המנוח לא קיבל צו הורות פסיקתי.

בהעדר חקיקה מתאימה, ידי בית המשפט כבולות

השופטת יפעת שקדי שץ קבעה שגם רישומו של הילד כבנו של המנוח במרשם האוכלוסין, אינו משנה את הסטטוס ההורי של המנוח, אלא רק משקף אותו.

רישום ילד של אישה שאינה נשואה, יכול להיעשות בהתאם להודעה משותפת, רק כאשר מדובר בהורה ביולוגי. כשאין הורות ביולוגית, נדרשת פסיקת בית המשפט באמצעות צו הורות או צו אימוץ כדין.

במקרה זה נרשם הילד במרשם האוכלוסין כבנו של המנוח, על אף שאינו ילדו הביולוגי, אך רישומו אינו יוצר הורות ביולוגית או הורות על פי צו אימוץ. לפיכך פסק בית המשפט כי הילד אינו בנו של המנוח, ולכן הוא אינו זכאי לרשת אותו.

לאורך כל פסק הדין, הבהיר בית המשפט כי המצב המשפטי הנוכחי, בהעדר חקיקה מתאימה הנוגעת לירושה של ילדים מתרומת זרע, יוצר אי נוחות. אך כל עוד המחוקק לא הסדיר זאת, ידי בית המשפט נותרות כבולות.

נולד לכם ילד מתרומת זרע? הסדירו את צוואתכם

התפתחות הטכנולוגיה הובילה להישגים אדירים בתחום הפריון וההולדה בישראל, אך החקיקה נותרה מאחור, והיא אינה נותנת מענה מלא לירושה של ילדים שנולדו מתרומת זרע.

בהצעת חוק תרומת זרע משנת 2021, הוצע להשוות את מעמדו של ילד שנולד מתרומת זרע, למעמדו של ילד שנולד להורה ביולוגי, כך שבן הזוג של ההורה הביולוגי ייחשב להורה הילד. אך הצעת חוק זו לא הגיעה לכדי חקיקה, והמצב המשפטי נותר כשהיה.

לכן חשוב שכל הורה לילד שנולד באמצעות תרומת זרע, יסדיר את הורותו באופן רשמי באמצעות בית המשפט, ובנוסף יערוך גם צוואה, שתבטיח את ירושתו של הילד, מבלי כל צל של ספק.

כך גילה בנו של מנוח שקיבל כל ימי חייו מזונות מאביו, שהוא אינו זכאי לרשת אותו, שכן המנוח לא הסדיר את הורותו כחוק.

לקריאת פסק הדין המלא ראו 19419-02-23 פלונית ואח' נ' קטין