צוואה בכתב יד היא אחת מארבע הדרכים לערוך צוואה, שמאפשר הדין הישראלי. על מנת לערוך צוואה בכתב יד נדרש המצווה לכתוב את הצוואה כולה בכתב ידו. תנאי זה הוא תנאי יסודי, בלעדיו לא ניתן לקיים את הצוואה.
בנוסף דורש הדין, שהצוואה תישא תאריך כתוב בכתב ידו של המצווה וחתימה בכתב ידו של המצווה. הדין לא קובע חובה לחתום על כל עמוד בצוואה, אך מומלץ לעשות זאת על מנת להגדיל את תוקפה הראייתי של הצוואה.
העדר תנאים פורמליים אלה, עשוי להקשות על קיום הצוואה. יחד עם זאת, במקרים שניתן לתקן את הפגמים ואין ספק באמיתות הצוואה, בית המשפט רשאי לקיים את הצוואה גם בהעדר חתימה או תאריך.
יתרונות צוואה בכתב יד:
- ניתן לערוך את הצוואה בקלות.
- אין צורך בעדים.
- עריכת הצוואה זולה יותר ביחס לחלופות.
חסרונות צוואה בכתב יד:
- תוקפה הראייתי של הצוואה חלש יותר.
- נטל הראייה להוכיח שהצוואה נערכה על ידי המצווה, גדול יותר.
- סיכוי גדול יותר לפגמים בעריכת הצוואה.
- הקושי לתקן פגמים שנפלו בצוואה גדול יותר.
החוק מאפשר למי שערך צוואה בכתב יד להפקיד אותה אצל הרשם לענייני ירושה. הפקדת הצוואה תעשה על ידי המצווה עצמו בלבד, ולא ניתן למסור את הצוואה לאדם אחר שיפקיד אותה עבור המצווה.
כאשר מדובר בצוואה בכתב יד שתוקפה הראייתי חלש יותר, מומלץ ביתר שאת להפקיד את הצוואה אצל הרשם לענייני ירושה.
הפקדת הצוואה אצל הרשם, מהווה ראייה לכאורה שהאדם שמצויין בה כמצווה, הוא זה שערך את הצוואה, ושהצוואה נעשתה לא מאוחר יותר מיום ההפקדה.