אישה שחלתה במחלה קשה, נתנה הוראות בעל פה לבן זוגה, כיצד לנהוג עם רכושה לאחר המוות. לאחר מותה בן הזוג ביקש לקיים את הוראותיה שניתנו בצוואת שכיב מרע, צוואה הנערכת בעל פה על ידי אדם גוסס.
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה קבע כי לא בכל מקרה של מחלה קשה, מדובר באדם גוסס שיכול לערוך צוואת שכיב מרע. במקרה זה פסק בית המשפט כי הצוואה אינה עומדת בתנאים הנדרשים מצוואה בעל פה, ולכן היא בטלה.
בן הזוג ביקש לקיים את צוואתה בעל פה של האישה
אישה חולה שהייתה בנתק ממושך מבני משפחתה, הורתה בעל פה כיצד לחלק את רכושה לאחר מותה, לבן זוגה ולאישה נוספת ששמעה את תוכן ההוראות באמצעות הטלפון. בן הזוג ערך זיכרון דברים והפקידו אצל הרשם. זמן קצר לאחר מכן, נפטרה האישה ממחלתה.
בן הזוג ביקש לקיים את צוואתה בעל פה של המנוחה, כפי שנמסרה לו. בן הזוג טען כי מדובר בצוואת שכיב מרע, צוואה שנמסרה בעל פה, כשהאישה עומדת בפני מותה, ולכן יש לחלק את רכושה על פי הוראותיה.
יורשיה על פי דין של האישה סירבו לחלק את הרכוש על פי ההוראות שנמסרו לבן הזוג, וטענו כי המנוחה לא ערכה כלל צוואה ולכן יש לחלק את הירושה על פי דין, לבן זוגה וליתר יורשיה החוקיים.
לא כל אדם החולה במחלה קשה יכול לערוך צוואת שכיב מרע
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה בחן את התנאים בהם נמסרו ההוראות של המנוחה לבן הזוג. בית המשפט קבע כי אמנם מצבה של המנוחה היה מורכב, והיא סבלה ממחלה קשה, כשהיא יודעת שזמנה קצוב, אך לא כל אדם החולה במחלה קשה, בהכרח נמצא במצב "שכיב מרע", שהוא מצב שאדם מאמין כי הוא עומד באותו הרגע אל מול פני המוות.
בית המשפט הוסיף כי כשהמנוחה נתנה את הוראותיה, היא לא השיבה על כלל השאלות של בן הזוג, אלא אמרה "נדבר על זה", אמירה המעידה על כך שהמנוחה האמינה שנותר לה עוד זמן, והיא אינה ניצבת באותה העת בפני המוות.
בית המשפט ציין גם כי מחלתה הייתה ממושכת, והיו לה הזדמנויות רבות לערוך צוואה באחת מדרכי עשיית הצוואה הרגילות, כמו צוואה בעדים, צוואה בכתב יד או צוואה בפני רשות. אף על פי כן, בחרה המנוחה, מסיבותיה שלה, שלא לערוך צוואה בדרך אחרת, וזאת למרות שלא חלה החמרה משמעותית במצבה הרפואי שהצדיק דווקא עשיית צוואה בעל פה.
הצוואה בעל פה לא עמדה בתנאי החוק
עוד קבעו השופטים שהצוואה לא נאמרה בפני שני עדים, אלא בפני עד אחד. שיחת הטלפון עם האישה הנוספת, אינה מהווה עדה לשמיעת הצוואה שבעל פה. השופטים הבהירו שאמנם מותה של המנוחה התרחש בתקופת הקורונה, אך באותה העת, בית החולים בו אושפזה המנוחה, לא מנע מחולים סופניים, לפגוש את יקיריהם.
השופטים הוסיפו גם כי זיכרון הדברים שהופקד לקה בחסר, ולא ניתן תיאור מלא של אופן עריכת הצוואה ונסיבותיה.
לבסוף קבע בית המשפט, שלמרות שמדובר באישה שלקתה במחלה קשה, ולמרות שהקשר של המנוחה עם משפחתה היה רעוע, ועל אף שבן הזוג היה קרוב למנוחה, דאג וטיפל בה במסירות עד לרגעיה האחרונים ממש, ההוראות שנתנה לבן זוגה אינן עומדות בתנאי החוק, ואינן מהוות צוואת שכיב מרע, ולכן אין מנוס מלחלק את עיזבונה על פי חוק הירושה.
המורכבות של צוואה בעל פה
צוואת שכיב מרע, היא צוואה שנאמרת בעל פה, כאשר אדם מאמין כי הוא ניצב אל מול פני המוות. צוואה זו תתקבל במקרים חריגים, ועל מנת לערוך אותה כדין, יש לעמוד בתנאים לא מעטים:
- המצווה רואה עצמו עומד בפני המוות, בנסיבות המצדיקות זאת.
- הצוואה נאמרה בפני שני עדים.
- על העדים להבין את לשונו של המצווה.
- על העדים לרשום זיכרון דברים.
- בזיכרון הדברים יצוינו התאריך ונסיבות עשיית הצוואה.
- זיכרון הדברים יופקד סמוך ככל הניתן לאחר עריכתו אצל רשם הירושה.
- הצוואה תבוטל אם חלף חודש לאחר הנסיבות שהצדיקו את עריכת הצוואה בעל פה.
עיניכם הרואות, כי מדובר בצוואה עם תנאים רבים ומורכבים, שתבוטל בקלות אם המצווה או העדים לא יעמדו בהם כראוי. לכן נכון וראוי לכל אדם להיערך מבעוד מועד ולערוך צוואה בכל אחת מהדרכים הרגילות לעריכת צוואה – בכתב יד, בפני עדים או בפני רשות.
כך גילה בן זוגה של חולה סופנית, שדאג לה עד רגעיה האחרונים, שלמרות מחלתה הקשה, האישה לא האמינה שהיא עומדת בפני המוות, ולכן צוואתה בעל פה, בטלה.
לקריאת פסק הדין המלא ראו 68495-02-24 א.נ נ' ש.ק ואח'
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר