לא ישבה עליו שבעה, אך תזכה במחצית ירושתו

אישה שבן זוגה נפטר, ביקשה לרשת את מחצית עיזבונו. ילדי המנוח התנגדו והסבירו שהאישה לא הייתה ידועתו בציבור, והיא אפילו לא טרחה לשבת עליו שבעה. האישה מצידה הסבירה שמיהרה לשוב לעבודה, כי לא רצתה לאבד את פרטיותה במקום העבודה.

בית המשפט קבע כי ישנם הסברים המצדיקים את התנהלות האישה והמנוח בזוגיותם, וכי אין מתכונת אחת ויחידה של זוגיות. במקרה זה בני הזוג התנהלו בדרכם כידועים בציבור, ולכן נפסק כי האישה זכאית למחצית ירושת המנוח.

האישה ביקשה לקבל את מחצית הירושה של בן זוגה המנוח

גבר שנפטר הותיר אחריו 4 ילדים ובת זוג. לאחר פטירת המנוח, בת הזוג ביקשה לקבל מחצית הירושה מתוקף היותה ידועה בציבור של המנוח.

ילדי המנוח התנגדו והסבירו שהאישה הייתה לכל היותר שותפה לדירה של המנוח. המנוח והאישה לא הצהירו על עצמם כידועים בציבור, והתנהגותה של האישה לאחר פטירתו מעידה על כך שהם לא היו זוג.

כך יום למחרת פטירת המנוח, בת הזוג שבה לעבודתה ולא טרחה לשבת עליו שבעה, ואף סירבה לבנו ולחבריו לשבת שבעה בדירה בה התגורר האב המנוח.

ילדי המנוח לא התנגדו לרישום "אהוב ליבי…" על המצבה

בת הזוג הסבירה שהיא ידועתו בציבור של המנוח, אך היא והמנוח לא הצהירו על היותם זוג בפני רבים, בשל רצונם לפרטיות. בת הזוג השיבה לעניין שובה המהיר לעבודה, שהיא לא הייתה נשואה למנוח, ולכן דיני האבלות אינם חלים עליה. כמו כן, היא דאגה לפרטיות שלה בעבודתה, וחששה שתיאלץ להסביר את היעדרותה מהעבודה, ולכן שבה לעבוד מיד לאחר הפטירה.

בת הזוג הוסיפה שכאשר הגיעה ללוויה לחלוק למנוח כבוד אחרון, נעדרו מהלוויה שניים מילדי המנוח, שהיו בנתק ממושך מאביהם. לעומת זאת בת הזוג היא שדאגה לכל סידורי הקבורה, שילמה וערכה מצבה עליה נרשם במילים אלו: "אהוב ליבי ויקירנו…". ילדי המנוח לא התנגדו לרישום על המצבה.

האישה סעדה את המנוח לפני מותו

בית המשפט קבע כי ישנם קשיים לא מעטים בטענות של בת הזוג להיותה ידועה בציבור של המנוח. כך למשל נקבע שמגוריהם המשותפים של המנוח ובת הזוג, אינם מעידים בהכרח שהם ניהלו משק בית משותף.

יחד עם זאת קבע בית המשפט שישנם הסברים המצדיקים את התנהלות המנוח והאישה, ומעידים על כך שהם היו בני זוג. כך לדוגמא, בני הזוג אמנם לא חלקו חשבון משותף שכן המנוח נקלע לחובות לא מעטים, אך ניתן לראות מהפעולות בחשבון האישה, שהוא משמש בפועל כחשבון משותף של בני הזוג.

בנוסף קבע בית המשפט שבת הזוג טיפלה וסעדה את המנוח כשהיה חולה, טיפול מסור שלא מעיד על כך שמדובר על שותפים לדירה, אלא בבני זוג הדואגים זה לזו. כמו כן המנוח והאישה, שגרו יחד באותו הבית, היו חתומים שניהם על חוזה השכירות, ואף הוכרו כידועים בציבור בביטוח הלאומי.

כל אדם מבטא את אהבתו באופן אחר

בית המשפט הבהיר שאין מתכונת אחת ויחידה של חיי משפחה במשק בית משותף, אלא כל אדם מבטא את אהבתו באופן אחר, וכל זוג שונה מזוג אחר. לכן יש לבחון כל מקרה, בהתאם לנסיבותיו.

במקרה זה, על אף שהתנהגות האישה, שבחרה לשוב לעבודתה יום לאחר פטירת המנוח במקום לשבת שבעה, נראית תמוהה, אכן היא לא הייתה מחויבת הלכתית לשבת שבעה על המנוח, והיא הסבירה שהיא חששה לפרטיותה במקום העבודה.

לפיכך ובהתאם לכל התנהלותם של בני הזוג, קבע בית המשפט שהאישה הייתה ידועה בציבור של המנוח, ופסק שיש לתת צו ירושה על פיו הידועה בציבור תזכה במחצית הירושה של המנוח.

ערעור שהגישו הילדים לבית המשפט המחוזי נדחה, והם חויבו בתשלום 8,000 ₪ הוצאות משפט, לטובת הידועה בציבור.

פרשנותו הרחבה של המושג ידועים בציבור

דיני הירושה הכלליים קובעים שבני זוג ידועים בציבור יורשים את בן זוגם במותו, כל עוד אין צוואה שקובעת אחרת. הגדרת ידועים בציבור היא רחבה ולעיתים מורכבת ביותר, ובהעדר צוואה, על בן הזוג מוטלת הדרישה להוכיח, בין היתר, כי הם ניהלו חיי משפחה במשק בית משותף.

מונח זה הוא עמום ואינו חד משמעי, אלא מפורש בהתאם לכל מקרה ונסיבותיו. לבית המשפט יד רחבה בפרשנותו, והוא לוקח בחשבון שזוגיות יכולה להתבטא לא רק בדרך אחת ויחידה, אלא בדרכים רבות ומגוונות.

כך למרות שהאישה לא ישבה שבעה על בן זוגה לאחר מותו, היא הביעה את דאגתה אליו בדרכים אחרות, וזכתה במחצית מירושתו.

לקריאת פסק הדין המלא ראו 30397-02-24 א.ב ואח' נ' ט.ב