ירושה עצמית

רבים מבני הגיל השלישי בישראל מחזיקים בדירות משלהם. למרות זאת, מרביתם כבר לא עובדים, ובוודאי שלא באותה תדירות בה עבדו בעבר. לכן, הכנסותיהם וכספיהם אינם מספיקים כדי לממן את מחייתם השוטפת והוצאותיהם, לבטח כשכיום יוקר המחייה בישראל עולה מיום ליום.

מאמר זה יעסוק במודל "ירושה עצמית", שפיתח עו"ד אלון ברץ במטרה לייצר פתרון וביטחון כלכלי לצרכי בעלי דירות בגיל השלישי.

מהו מודל הירושה העצמית?

עד לאחרונה, הפתרון היחידי לבעיות הכלכליות של בעלי דירות בגיל השלישי ניתן באמצעות משכנתא הפוכה – מוצר הנותן הלוואה על חשבון הדירה בה גר בן הגיל השלישי. משכנתא הפוכה משווקת ע"י חברות ביטוח ובנקים, והיא מלווה בעמלות ובכ-5-6% ריבית בכל שנה. בנוסף, היא נותנת אחוזי מימון מאוד נמוכים משווי הדירה.

תשלום החזר הקרן והריבית מתבצע לאחר מות בן הגיל השלישי, ולכן מנגנון הריבית דריבית מגדיל מאוד את ההלוואה. גורם נוסף שמגדיל את ההלוואה היא העובדה שההלוואה צמודה למדד המחירים לצרכן.

מודל הירושה העצמית נוצר כאלטרנטיבה למשכנתא הפוכה. במודל זה, בעלי דירות בגיל השלישי מוכרים את דירתם כתפוסה, תוך כדי שזכותם למגורים בדירה לכל החיים נשארת, וגם אם במהלך חייהם הם ירצו, לדוגמא, לעבור להתגורר בדיור מוגן – הם יהיו זכאים לקבל את דמי השכירות מהדירה עד ליומם האחרון.

כך, בן הגיל השלישי נשאר לגור בדירתו, מקבל כסף שיכול מאוד לעזור למחייתו או למחיית בני משפחתו. כמו כן, הוא יכול להפקיד כל סכום מכספו בתוכניות פיננסיות שונות, שיתנו לו קצבה חודשית קבועה למשך כל חייו. עקב כך, נוצר אצל בן הגיל השלישי ביטחון כלכלי מלא, ללא כל שינוי באורח חייו.

מי יכול לבצע עסקת ירושה עצמית?

בעיקרון, עסקת ירושה עצמית נעשית החל מגיל 70. היא יכולה להתבצע גם בגיל צעיר יותר, אך במצב שכזה – מתקבלים סכומים נמוכים יותר.

יש להבהיר, שהעובדה שבעל דירה הגיע לגיל 70, אינה אומרת בהכרח שאכן כדאי לו לבצע עסקת ירושה עצמית. עסקה זו מיועדת, בעיקרה, לבעלי דירות בני 70 ומעלה שלא מתכננים להוריש את דירתם, או שאין להם למי להורישה, שמעוניינים לחלק את רכושם עוד בחייהם, וכן רוצים להעלות את רמת חייהם מבלי לשנות את מקום מגוריהם, וזקוקים לכסף כדי לעשות כן וליצור לעצמם ו/או לבני משפחותיהם ביטחון כלכלי.

איך נקבע סכום הכסף שמתקבל בעסקת ירושה עצמית?

סכום הכסף נע בין 40% ל-60% משווי הדירה בשוק החופשי. מחיר הדירה נקבע לפי גורמים שונים, כמו גודלה, מצבה, מיקומה, אופן רישום הזכויות בה ועוד.

בנוסף, בעסקה זו, יש משמעות לגיל המוכר, וכן לכמות האנשים שהוא מבצע מולם את העסקה – אדם יחיד או זוג.

יש לציין, שהכסף המתקבל בעסקת הירושה העצמית זמין לכל מטרה, והמוכר יכול לעשות ככל העולה על רוחו עם הכסף אותו הוא מקבל.

לסיכום, במודל הירושה העצמית, בעלי דירות בגיל השלישי מוכרים את דירתם תוך כדי שזכותם למגורים בה נשארת כל חייהם, והם יהיו זכאים לקבל את דמי השכירות מהדירה עד שילכו לעולמם.

עסקת הירושה העצמית מיועדת, בעיקרון, לבעלי דירות בני 70 ומעלה (היא יכולה להתבצע גם בגיל צעיר יותר אך אז מתקבלים סכומים נמוכים יותר), שלא מעוניינים, או שאין להם למי, להוריש את דירתם, והם רוצים להעלות את רמת חייהם מבלי לשנות את מקום מגוריהם וזקוקים לכסף כדי לעשות כן.

סכום הכסף שמתקבל בעסקה זו נע בין 40% ל-60% משווי הדירה, וישנה משמעות גם לגיל המוכר ולכמות האנשים שמולם הוא מבצע את העסקה. הכסף המתקבל בעסקה זו – זמין לכל מטרה שהיא.