ירושה חולקה באופן לא שוויוני בין אח לבין אח למחצה

בית המשפט לענייני משפחה בנצרת קבע כי יש להבחין בין סוגי אחים לצורך חלוקת ירושה על פי דין.

במקרה בו המנוח לא הותיר אחריו לא ילדים ולא הורים, הזכויות בירושת המנוח חולקו ביחס של שני שליש לאשתו, רבע לאחיו משני הוריו ו1/12 לאחיו למחצה.

המנוח הותיר אחריו אישה, אח משני הוריו ואח למחצה

המנוח נפטר כשהוא נשוי ללא ילדים, לאחר שהוריו הלכו לעולמם. למנוח היו בחייו שני אחים, אחד מהם אח משותף מאביו ומאמו, והאח השני הוא אח למחצה, מאמו בלבד.

אלמנתו של המנוח הגישה בקשה לצו ירושה לפיה היא זכאית ל2/3 מהירושה ואילו האח המשותף משני הוריו זכאי ל1/3 מהירושה על פי דין.

מטעם האח למחצה הוגשה בקשה לתיקון צו ירושה לפיה גם האח למחצה זכאי לירושת המנוח. הייתה הסכמה על תיקון צו הירושה באמצעות הוספת האח למחצה לחלוקת הרכוש, אך הייתה מחלוקת על החלק היחסי בירושה לו זכאי האח.

האח משני ההורים זכאי לחלקו משני הוריו של המנוח, ואילו האח למחצה זכאי לחלקו מהאם בלבד

חוק הירושה קובע כי ירושה של אדם שלא הותיר אחריו צוואה מחולקת ליורשים על פי דין. היורשים על פי דין הם בן הזוג של המנוח שיורש יחד עם קבוצת היורשים (הנקראת "ראש אב") הראשונה שנותרה בחיים. בחלוקה הפנימית של ראש האב, יורשים "הנציגים" של ראש האב, וכשהם אינם, ירושתם מתחלקת ליורשים הבאים בתוך ראש האב שהם הצאצאים.

בית המשפט קבע כי מאחר ואין למנוח ילדים, היורשים הם אשתו של המנוח וראש האב של הורי המנוח. במקרה זה ההורים נפטרו, ולכן חלקם מועבר לצאצאים, שהם האחים של המנוח. המשמעות היא שקודם יש לקבוע מה החלק של ההורים בירושה של המנוח, ובהתבסס על כך יקבע חלקו של כל אחד מהאחים בחלק של ההורים.

בית המשפט התבסס על חוק הירושה וקבע כי לאור כך שהמנוח לא הותיר צאצאים או הורים אחריו החלק של בת הזוג הוא 2/3 והחלק הרעיוני של הוריו הוא 1/3. מאחר שההורים לא נותרו בחיים, הירושה שמגיעה להם מהמנוח תחולק לצאצאיהם. ירושת האם תחולק בין שני צאצאיה הנותרים בחיים, ואילו ירושת האב תחולק לבנו היחיד שנותר בחיים.

התוצאה היא שהאישה זכאית לשני שליש מהירושה, האח משני ההורים זכאי לרבע מהירושה (3/12), על פי חלוקה לפיה הוא זכאי לשישית מירושת האב (2/12) ול-1/12 מירושת האם, והאח למחצה זכאי ל-1/12 מהירושה שמגיעה כולה מהאם.

חלוקת הירושה לאחים תלויה בחלוקת הירושה להורים שנפטרו

חלוקת ירושה על פי דין עשוייה להיות מורכבת מאוד, היא מחולקת לפי רעיון של ראשי אב ובתוך כל ראש אב קיימת חלוקה נוספת הכוללת "נציגים" ו"צאצאיהם". עקרון הנציגויות מוביל לתוצאה לפיה אין דין אח מלא שזכאי לירושת שני ההורים כדין אח למחצה שזכאי לירושה רק מהורה אחד. כך התברר לאח למחצה שנקבע כי חלקו בירושת המנוח קטן יותר מחלקו של האח המלא.

לקריאת פסק הדין המלא ראו 38434-12-20 מ.א נ' עיזבון המנוחה ואח'