החברות בקיבוץ נושאת עמה אופי ייחודי. המשטר הרכושי בקיבוץ מבוסס על עקרון השוויון, וחברי הקיבוץ לרוב מעבירים את הכנסותיהם ונכסיהם לידי הקיבוץ. לכך השפעה רבה על זכויות ההורשה של חברי הקיבוץ.
האם חברי קיבוץ יכולים להוריש? מתי חבר קיבוץ יכול להוריש את זכויותיו בדירת המגורים? כיצד מורישים נחלה חקלאית של חבר קיבוץ? והאם חבר קיבוץ יכול לערוך צוואה? לפניכם 5 דגשים על ירושה והורשה של חברי קיבוץ, שחשוב להכיר.
1# לא ניתן לרשת את עצם החברות בקיבוץ
חברות בקיבוץ היא בעלת אופי אישי והיא אינה ניתנת להורשה. כמו כן, במרבית התקנונים הקיבוציים נקבע במפורש שהחברות של חבר הקיבוץ פוקעת עם מותו, ולכן עצם החברות בקיבוץ, אינה ניתנת להורשה.
2# חברי קיבוץ רבים אינם רשאי לצבור נכסים
התנועה הקיבוצית היא תנועה ייחודית, שהמשטר הרכושי הנהוג בה, מושתת על עקרון השוויון והערבות ההדדית. בהתאם לכך, חברי הקיבוץ חתומים על תקנון הקיבוץ, ולפיו הם מסכימים להעביר את הכנסתם לידי הקיבוץ, ולקבל בתמורה תקציב לצרכים הפרטיים, בנוסף לסבסוד של שירותים חברתיים שונים.
בהתאם לרוח הקיבוצית, חברי קיבוץ רבים, אינם רשאים גם להחזיק ולצבור נכסים כמו כלי רכב, כלי שייט, חסכונות, מניות, נדל"ן וכיו"ב, ולכן הם אינם יכולים להוריש נכסים פרטיים.
יחד עם זאת במהלך השנים קיבוצים רבים הופרטו באופן כזה או אחר, וכיום ישנם קיבוצים המאפשרים צבירת נכסים פרטיים מסוימים. כמו כן ישנם קיבוצים שמאפשרים צבירה אישית של נכסים כמו קופות גמל וביטוחים. בנוסף ישנם קיבוצים המעניקים על פי התקנון שלהם, ליורשי המנוח את תשלומי דמי העזיבה שהמנוח היה זכאי להם לו היה חי ועוזב את הקיבוץ.
לכן יש לבחון את האפשרות של חבר הקיבוץ להוריש נכסים, בהתאם לזכויות חבר הקיבוץ, על פי התקנון בקיבוץ בו הוא חבר.
3# ניתן להוריש דירה בקיבוץ בהתאם לתקנון הקיבוצי
בקיבוצים רבים התקיים הליך הפרטה של הקיבוץ, במסגרתו שויכו הדירות לחברי הקיבוץ. ככלל, לא ניתן להוריש דירה בקיבוץ שלא שויכה במלואה לבעלי, אך בקיבוצים רבים נקבע בתקנון, שניתן להוריש גם דירה שטרם שויכה במלואה לחבר הקיבוץ.
יחד עם זאת יש לשים לב שזכות השיוך לא התבטלה לפני מותו של המנוח. בנוסף, יש לשים לב אם זכות השיוך היא לקרקע כולה, או לדירת המגורים בלבד. כמו כן, חשוב לדעת שיתכנו הגבלות שונות על זכויות היורשים בדירה ששויכה למנוח, כמו למשל איסור להשכיר או למכור את הדירה מבלי לקבל אישור של חברי הקיבוץ או ועדה מטעמם.
4# ניתן להוריש נחלה חקלאית רק ליורש אחד שמסוגל לקיים את הנחלה
נחלה חקלאית היא קרקע ייחודית, המיועדת לצרכים חקלאיים. הנחלה החקלאית לרוב מורכבת מהמשק החקלאי בו עובד בעל הקרקע ומעבד את האדמה, מחלק נוסף המיועד לעיבוד קרקעי על ידי האגודה, ומהקרקע המיועדת לדירת או דירות המגורים.
העברת זכויות במגזר החקלאי אינה דומה להעברת זכויות בקרקע שיועדה לצרכי מגורים. את הנחלה החקלאית לא ניתן לפצל כפי שניתן לפצל קרקעות אחרים, ולכן ניתן להוריש אותה ליורש אחד בלבד (ובן זוגו). בחירת היורש תעשה על פי מי שמסוגל לקיים את הנחלה הקרקעית, והוא יפצה את יתר היורשים ויאזן את שווי הנחלה עם שווי יתר החלקים המגיעים לו מהירושה.
בנוסף חבר הקיבוץ רשאי למנות בן ממשיך בנחלה חקלאית, בצוואתו או במתנה בעודו בחיים, וכך לקבוע בעצמו מי ירש את הנחלה החקלאית לאחר מותו. חשוב לדעת שעצם הקניית הזכות כבן ממשיך במתנה, אינה מעבירה את הזכויות הקנייניות בנחלה החקלאית, אלא הן עוברות רק לאחר הפטירה של בעלי הנחלה החקלאית.
5# גם לחבר קיבוץ כדאי לערוך צוואה
אמנם חברי קיבוץ אינם יכולים להוריש את חברותם בקיבוץ, ולעיתים גם אין להם נכסים פרטיים רבים הניתנים להורשה, כמו נכסי נדל"ן, חסכונות, או השקעות שונות; אך גם לחברי קיבוץ כדאי לערוך צוואה.
יתכן שדירת המגורים של חבר הקיבוץ שויכה על שמו או שיש לו זכויות שיוך שטרם מומשו במלואן; יתכן שחבר הקיבוץ מחזיק בנחלה קרקעית והוא מבקש למנות לו בן ממשיך בצוואה; יתכן בבעלות חבר הקיבוץ צבר רכוש פרטי כמו חסכונות, כלי רכב וכו'; בנוסף יתכן והקיבוץ יעניק תשלומי דמי עזיבה ליורשיו, על פי הקבוע בתקנון.
חבר קיבוץ שלא יערוך צוואה, כל זכויותיו ונכסיו הניתנים להורשה יועברו ליורשיו על פי חוק, ובמקרים רבים זה יגרום למחלוקות וסכסוכי ירושה לא פשוטים. לעומתו חבר קיבוץ שיבחר לערוך צוואה, יוכל לחלק את זכויות ונכסיו כפי שיחפוץ ליורשים אותם הוא יבחר, ולהשאיר הוראות כיצד לנהוג ברכושו לאחר המוות.