ירושה היא בדרך כלל עניין מסובך שכן היא מגיעה לאחר פטירה של אדם, ומותירה את עזבונו ורכושו, על פי רצונו עוד בחייו.
כנראה שאף אחד לא באמת רוצה להיכנס לתביעות והליכים משפטיים מורכבים, בטח לא שמדובר בנושא רגיש כמו צוואה – אך לחלקינו אין את אפשרות הבחירה – אם גם אתם מרגישים שקופחתם, דעו שיש מה לעשות, במאמר הבא ננסה להבין מה ואיך בדיוק.
ההתנגדות שמות רבים לה
רגע לפני שנצלול לפרטים, עלינו להבין מספר דברים בסיסיים שיעזרו לנו בהמשך הדרך. ראשית, הליך ההתנגדות לירושה יכול להיקרא גם התנגדות לצוואה, התנגדות לקיום צוואה, או תביעה לשם ביטול צוואה על ידי בית משפט.
מכיוון שאנחנו מתעסקים בהליך משפטי – לא נוכל לחמוק ממושגים ומונחים מגוונים ושונים, אך לא כל המושגים באים במטרה להקשות עלינו את החיים וההבנה, לחלקם יש סיבה ושוני קל, אז בואו ננסה לא להיבהל ולהסביר את הדברים בצורה שכולנו נבין.
באילו מקרים ניתן להגיש התנגדות לצוואה
עלינו להבין מה היא צוואה, זה חשוב מכיוון שלפעמים אנשים נוטים לייחס מתנות שניתנו לקראת סוף חייהם של אחרים – כחלק מירושה או צוואה. הנושא שבו אנו עוסקים במאמר זה הוא התנגדות לצוואה, ומתנה שניתנה על ידי אדם עוד בימי חייו – נחשבת מתנה לכל דבר ועל כן במקרה שכזה נשקול להגיש תביעה לביטול מתנה, אך זהו כבר עניין אחר.
בנוסף, במקרה שבו כבר הוגש הצו לקיום הצוואה – ניתן לומר שהרכבת כבר יצאה מהתחנה, אך גם במקרה זה אפשר לנסות לדבר עם הקטר, ולהגיש בקשה לביטול צו קיום הצוואה, אך זהו גם כן – כבר נושא והליך אחר לגמרי.
מי יכול להגיש התנגדות לצוואה
על מנת שנוכל לענות על השאלה – מי בכלל יכול ומי לא יכול להגיש התנגדות לצוואה, עלינו איך לא, להבין מעט מושגים נוספים:
- מעוניין בדבר – מעוניין בדבר הינו מושג מוכר ורלוונטי מאוד בתחום ההתנגדות לצוואה, שכן על פיו נוכל להבין מי הוא בעל הזכות החוקית להגיש התנגדות שכזו. המונח מעוניין בדבר, מטרתו להגדיר מי הוא זוכה או יורש חוקי לצוואה, וככזה לומר שהוא בעל אינטרס ונהנה בצורה כלכלית ועקיפה ממתן העיזבון. על פי חוק – רק אדם שמוגדר כמעוניין בדבר יוכל להגיש התנגדות לצוואה. על כן, חייב המעוניין בדבר להוכיח שקיימת עבורו הנאה עקיפה, אך ממשית ואמיתית מהעיזבון.
- הנוגע בדבר – אם אמרנו שהמעוניין בדבר יהיה חייב להוכיח הנאה עקיפה מן העיזבון, הנוגע בדבר יהיה חייב להוכיח את קיומה של הנאה ישירה מהעיזבון כיורש או זוכה, כלומר הנאה ממשית וקיימת ולא ציפייה לזכייה עתידית מן הצוואה או הירושה.
השלבים בהליך ההתנגדות
אחרי שהבנו שאנו בזמן הנכון להגיש את ההתנגדות, ושאנו מעוניינים או נוגעים בדבר, ולאחר שגיבשנו את עמדתנו ואנו בטוחים ברצון שלנו להיכנס להליך, הגיע הזמן להבין אותו ולראות את השלבים הכרוכים בו:
- ראשית, עלינו לוודא שהוגשה בקשה לקיום הצוואה לרשם הירושות – אחרת לא נוכל להגיש התנגדות לצוואה שלא הוגשה.
- יש להגיש את כתב ההתנגדות לרשם הירושות, אותה יעביר הרשם לבית המשפט לענייני משפחה שבעיר מגוריו של הנפטר.
- בית המשפט אמון על הפיכת כתב ההתנגדות לכתב תביעה.
- מבקש הצוואה יוגדר כתובע בתיק, ואילו מגיש ההתנגדות יוכר כנתבע בתיק.
- בית המשפט יקבע זמן בו ידונו הצדדים, יחד עם עורכי דינם, על הפרטים השונים בתיק, רצונות שני הצדדים ונושאי המחלוקת.
- לאחר מכן, יקבע על פי בית המשפט זמן לדיונים בהם יתושאלו עדים משני הצדדים על נושאי המחלוקת המצויים ותוקף הצוואה.
- בסיום שלב זה, יסוכמו הטענות על ידי עורכי הדין משני הצדדים.
- לבסוף, בית המשפט יכריז על פסק הדין.
זמן הגשת כתב ההתנגדות
פרט מרכזי וחשוב מאוד שאל לנו לפספס, הוא מועד הגשת התביעה. את כתב ההתנגדות לתביעה, שאותו יש להגיש לרשם הירושות – יש להגיש תוך 72 שעות מהרגע בו פורסמה הצוואה או הירושה. במידה ולא תוגש העתירה בפרק הזמן הזה של 72 השעות, רשם הירושות יהיה רשאי ואף ייתן צו לקיום הצוואה.
כמו שהזכרנו קודם לכן, ברגע שצו זה, צו לקיום הצוואה, הוגש על ידי רשם הירושות, נשללה הזכות להגיש התנגדות לצוואה בלי קשר לזהות המגיש ולא משנה אם הוא נוגע בדבר, מעוניין בדבר או כל דבר אחר. מה שכן ניתן לעשות כאמור, הוא להגיש תביעה לביטול צו קיום הצוואה.
נקודה נוספת וחשובה שיש לשים אליה לב בעניין זה, היא שכל עוד לא הוגש הצו לקיום הצוואה על ידי רשם הירושות, מכל סיבה שהיא, ניתן יהיה להגיש בקשה להארכת המועד בו ניתן יהיה להגיש את כתב ההתנגדות.
ברוב המקרים, ובהינתן סיבה טובה דיה להארכה המועד – יאשר רשם הירושות את הבקשה וייתן למבקשים את ההארכה. בכל מקרה, מספר הפעמים בהם ניתן להגיש בקשה להארכה שכזו מוגבל, או יותר נכון – לא לעד יאשר רשם הירושות עוד ועוד הארכות, לכן חשוב להגיש את כתב ההתנגדות בזמן.
רק תתנו לי עילה
על מנת שבקשת ההתנגדות לירושה תתקבל ותחזיק מים, הסיבות שבגינן נגיש את ההתנגדות חייבות להיות מצודקות וכאלה שיעמדו בבית המשפט כעילות משפטיות מוצדקות. כמובן, שעילות משפטיות אלה הן מעין רשימה סגורה של סיבות שבגינן ורק בגינן נוכל לזכות בתביעת ההתנגדות, אך יש פרצות, וטענות יצירתיות ומודרניות שונות, לסיבות נוספות שבעטיין ניתן יהיה להגיש כתב התנגדות.
הסיבות המוכרות והסטנדרטיות רבות, הנה כמה מהעיקריות שבהן:
- צוואה שנעשתה בכפייה או סחיטה
- מסירה של זכות כתיבת הצוואה לאחר (חייבת להיות מעשה אישי)
- צוואה שנעשתה באונס או תחת איומים
- אי כשרות כללית או בעת כתיבת הצוואה
- אי ביטול
- צוואה המוגדרת כפגומה
- מעורבות רבה מדי בעריכת הצוואה
- טעות בכתיבה
- צוואה שנעשתה בזיוף או במרמה
- תחרות בלתי הוגנת בין יורשים או זוכים
- אדם הפסול לרשת
ועוד…
אל תנסו את זה לבד בבית
אם אתם מרגישים שהצדק נגזל ממכם, והצוואה לא עושה אתכם חסד של ממש, עליכם לעשות מעשה בלי פחד ולהילחם על צדקתכם בבטחה.
אך כניסה להליך כזה מחייבת חוסן נפשי וסבלנות, הליכים אלה אינם קצרים ונוטים להיגרר לפרקי זמן ממושכים. אך מעבר להצטיידות בסבלנות יש דבר נוסף שעליכם להצטייד בו והוא בדר חובה – עורך דין לענייני ירושה. ההמלצה הגורפת היא לפנות לפחות לייעוץ, למישהו שמבין את החוקים בנושא לאורך ולרוחב – וידע להדריך אתכם לבצע את הצעדים הנכונים.
הדרך הנכונה להתנגדות לצוואה
לא פעם, נושאים אלו מלווים באמוציות משפחתיות וכעסים הדדיים בין מקורבי המנוח, לא חסרים מקרים בהם ניסיונות גישור בין המקורבים עלו בתוהו ואף החריפו את הסכסוך.
הדרך הנכונה להגיש התנגדות כזאת תלויה קודם כל בכם ובביטחון צדקתכם, שנית, קחו אוויר ועשו זאת בקור רוח – אל תרוצו להגיש את כתב ההתנגדות לפני שתתייעצו עם עורך דין מומחה בתחום, ולפני גיבוש תכנית אסטרטגית ונכונה המתוכננת קדימה להליך כולו, ומתמקדת בנקודות הרלוונטיות ובסיכויים הטובים ביותר שלכם, להחזיר או לקבל את ששלכם על פי אמות המוסר הצודקות.
מהם המסמכים שיש לצרף להתנגדות למתן צו ירושה?
המסמכים שיש לצרף להתנגדות למתן צו ירושה הם:
- אישור על כך ששולמה אגרה (לא ניתן להגיש התנגדות למתן צו ירושה מבלי לשלם אגרה)
- כל מסמך אשר תומך בהתנגדות למתן צו הירושה
- תצהיר לתמיכה בעובדות הנטענות באשר להתנגדות למתן צו הירושה
- ייפוי כוח (במידה שעורך דין מייצג את המתנגד למתן צו הירושה בהליך).
נוסף על כך, המתנגד למתן צו הירושה צריך לציין בהתנגדות את שמו ואת מספר תעודת הזהות שלו, את שמות שאר היורשים ומספרי תעודות הזהות שלהם, את שמו של המוריש, וכמובן להסביר מדוע הוא מתנגד למתן צו הירושה.
מהם המועדים הנכונים להגשת התנגדות לירושה?
חשוב לדעת שלא ניתן להגיש התנגדות לירושה בכל עת. לפי סעיף 67 לחוק הירושה, כאשר מוגשת בקשה לצו ירושה (או בקשה לצו קיום צוואה), הרשם לענייני ירושה צריך להודיע על כך ברבים ולקבוע זמן להגשת התנגדויות, שאורכו לא יהיה קצר משבועיים. זמן זה מתחיל להיספר כאשר הבקשה למתן צו הירושה מתפרסמת בעיתונות. כמו כן, ניתן להגיש התנגדות לירושה רק במידה שצו הירושה נשוא הבקשה טרם ניתן.
נוסף על כך, חשוב לציין שגם בזמן שבו ניתן להגיש התנגדויות למתן צו הירושה, התנגדויות לא יכולות להיות מוגשות אלא על ידי אדם שעל פי חוק הירושה, מהווה יורש של הנפטר. אם וכאשר הרשם לענייני ירושה מגיע למסקנה שאכן יש לדון בהתנגדות למתן צו הירושה, הוא מעביר אותה לבית המשפט לענייני משפחה.
האם חייבים להיעזר בעורך דין לירושה כדי להגיש התנגדות לצו ירושה?
התשובה לכך שלילית. אין כל חובה להיעזר בעורך דין לירושה כדי להגיש התנגדות לצו ירושה. ואולם, מכיוון שקיימת אפשרות שהרשם לענייני ירושה יעביר את ההתנגדות לבית המשפט, סיוע בעורך דין לירושה היא פעולה מומלצת. עורך דין לענייני ירושה יכול להגיש ערעור על פסק הדין שנתן בית המשפט לענייני משפחה בעניין הירושה (הוא יכול לעשות כן עד שעוברים 45 ימים מהיום שבו פסק הדין הגיע לידיו, או לידי המתנגד עצמו).
כמו כן, מומלץ לבחור עורך דין שירושה היא תחום התמחותו היחיד. הסיבה לכך היא שאם הוא מתמחה בתחומים נוספים, הידע שלו בתחום הירושה אינו רחב מספיק. כמו כן, כשמדובר בענייני ירושה, ובכלל בענייני משפחה, לעתים קרובות צריך הלקוח לשתף את עורך דינו בעניינים פרטיים ומשפחתיים שלא תמיד נוח לדבר עליהם.
לכן, מלבד זאת שמומלץ לבחור עורך דין המתמחה רק בדיני ירושה, חשוב שתהיה אווירה נינוחה ותקשורת טובה בין עורך הדין לבין הלקוח. בכל הליך של התנגדות לצו ירושה המלווה על ידי עורך דין, יש לצרף להתנגדות ייפוי כוח.
מה יכיל כתב התנגדות לירושה?
כתב התנגדות לירושה יכיל:
- את שם המוריש
- את שם המתנגד ואת מספר תעודת הזהות שלו
- את שמות יתר היורשים ואת מספרי תעודות הזהות שלהם
- את הנימוקים להתנגדות לצו הירושה
- מסמכים אשר תומכים בהתנגדות לצו הירושה
- תצהיר לתמיכה בעובדות הנטענות באשר להתנגדות
- אם המתנגד לצו הירושה מיוצג בהליך על ידי עורך דין – ייפוי כוח
- אישור על כך ששולמה אגרה.
נכון לכתיבת שורות אלה, גובה האגרה שיש לשלם לשם הגשת כתב התנגדות לירושה הוא 986 ₪. ישנן 3 דרכים לשלם את האגרה:
- בכרטיס אשראי בעמדות תשלום אוטומטיות שנמצאות בעמדות קבלת הקהל של הרשם לענייני ירושה
- בבנק הדואר, באמצעות שוברים אשר ניתן לקבל באותן העמדות
- בתשלום מקוון, באמצעות שירות התשלומים הממשלתי.
רק מי שיש לו עניין כלכלי ישיר בתוצאותיו של צו הירושה, קרי רק מי שיורש את המנוח על פי דין, יכול להגיש כתב התנגדות לירושה.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר