על פניו, השאלה לתשובה זו נחזית להיות פשוטה שהרי, ירושה במהותה מחולקת ליורשים לאחר מות המוריש ומתנה ניתנת למקבל המתנה בהיות נותן המתנה עוד בחיים (אלא אם כן ניתנת בצוואה) ולא בכדי, שני המונחים מעוגנים בחוקים שונים וחלה עליהם מערכת כללים שונה (חוק הירושה וחוק המתנה).
למרות זאת, ניתן לראות לעיתים קרובות ניסיונות של בעלי דין "לערבב" בין שני המונחים ולהציג הסתלקות מירושה כאילו הייתה למעשה הסתלקות ממתנה וזאת, על מנת "ליהנות" מאופציית ביטול ההסתלקות החלה על מתנה, אך אינה חלה באותו האופן על ירושה.
הסתלקות ממתנה – ניתן להסתלק הדדית
באופן ברור, לא ניתן להכריח אדם לקבל מתנה ולפיכך, על מנת לתת לאדם מתנה, צריך את הסכמתו לקבלה ואם אינו מעוניין בה- יכול לוותר עליה ואף לנותן המתנה יש אפשרויות לחזור בו מהמתנה.
כיצד יכול נותן המתנה לבטלה?
באם המתנה "הושלמה"- אזי לא ניתן לבטלה. למשל, אם ניתן במתנה רכב וזה הועבר לבעלות מקבל המתנה במשרד הרישוי- אזי המתנה הושלמה.
כאשר נותן המתנה נתן התחייבות לתת מתנה (בכתב), אז יכול לבטלה בדרך של הודעת ביטול למקבל המתנה, אם:
- המתנה טרם הושלמה.
- מקבל המתנה לא שינה את מצבו לרעה בהסתמך על המתנה (אלא אם כן נותן המתנה ויתר בכתב על זכותו להתחרט).
- מקבל המתנה מתנהג בצורה מחפירה לנותן המתנה.
- קיימת הרעה כלכלית משמעותית אצל נותן המתנה.
כלומר, נותן המתנה יכול לעשות שימוש באחת האופציות שהוענקו לו בחוק ואם יוכיח כי עומד בתנאיה ובמבחניה, אז יוכל לבטל את המתנה.
הסתלקות מירושה – ההסתלקות הינה חד צדדית
יורש יכול להסתלק מהירושה שקיבל, מכולה או מחלקה, לטובת בן זוג, ילד או אח של המוריש. ההסתלקות הינה באופן חד צדדי – היורש לא צריך את הסכמת האדם שלטובתו מסתלק וכל שצריך, הינו לחתום על תצהיר הסתלקות ולהגישו לרשם לענייני ירושה ביחד עם הבקשה לקיום צו ירושה וממועד זה, בעצם, היורש כאילו לא היה יורש מלכתחילה.
האם המסתלק מהירושה יכול לבטל את הסתלקותו?
ככלל, לא ניתן לחזור מהודעת הסתלקות מירושה (כפי שניתן לחזור ממתנה). ליורש המבטל לבטל את הסתלקותו עומדת האופציה לעשות שימוש בעילות ביטול חוזה כלליות ולטעון, שחתם על הודעת ההסתלקות מתוך טעות, הטעייה, כפייה או עושק- אך בתי המשפט על פי רוב ידחו טענות אלה בהקשר זה.
הניסיון "להלביש" הסתלקות מירושה על הסתלקות ממתנה
ניתן לראות יותר ויותר מקרים, בהם מנסה יורש שהסתלק מירושה לבטל את הסתלקותו, על ידי כך שמנסה להראות כאילו ההסתלקות עצמה מהווה מתנה, כלומר, מנסים לטעון כי:
- ירושה מעצם טיבה הרי ניתנת ליורש ללא תמורה – משמע, ניתן להסתכל עליה בעצם כ"מתנה"- ומשכך, הרי שניתן להחיל פה גם את עילות ביטול המתנה בכדי לבטל את ההסתלקות.
- הסתלקות מירושה ללא תמורה – מהווה בעצם "מתנה" בעבור האדם שלטובתו הסתלקו ומשכך, הרי שניתן להחיל את עילות ביטול המתנה אף מטעם זה.
אך מנגד, ניתן לטעון, כי אם הסתלקות מירושה ללא תמורה הינה "מתנה"- הרי שאז מדובר בעצם על מתנה הניתנת לאחר המוות, כלומר "אסורה" מעצם הגדרתה ולא ניתן לתת מתנה לאחר המוות אלא רק באמצעות צוואה הנערכת בחיים.
נראה, כי התשובה לשאלה שבכותרת אינה חד משמעית, למרות שניתן לראות יותר נטייה של בתי המשפט, להיצמד למטרת רעיון ההסתלקות מירושה ולא לתת פתח לביטול הסתלקות חדשות לבקרים.